המעשה אולי קטן, אבל הרושם שלו נשאר לנצח

חינוך ילדים זהו דבר שהולך איתנו כמעט לכל החיים..

לדעת לנווט באופן עקרוני וללא כל בעיות את ספינת החיים של הילדים שלנו, שיגדלו להיות תלמידי חכמים מופלגים, ומנגד מארי מקרא ומשנה ומנחילים חיים טובים לדור הבא.

אך גם בחיים בגידול הילדים ובחינוכם, אנו מכניסים להם לפעמים משפטים שהם זוכרים ויזכרו אותנו בהם לכל החיים, כזו היא למשל, האמרה: "בוא נשמע אותך מברך יפה…, או… כל הכבוד, בראת מלאך גדול ויפה בזכות הברכה שלך…".

ואני רוצה ברשותכם לגעת באמרה הכל כך יפה הזו, מתוך מוחו של הילד הקטן השומע את אימו, אומרת לו משפט כזה והוא מתחיל לחשוב:

"ברכתי יפה, זה נכון, אבל מה זה המלאך הזה שאמא מדברת עליו, רואים אותו? מה הוא יכול לעשות עבורי, אם קיימתי מצווה אחת כל כך יפה?"

שאלה יפה, אך התשובה נפלאה ומונחת לדורשיה ולדורותיה בפרשת השבוע שלנו:

"ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני" (בראשית כב,יב).

מתקשה הגאון מוילנא ע"ה זצוק"ל בספרו קול אליהו – מדוע הדגיש המלאך לאברהם אבינו את תיבת "ממני", הלא כבר דיבר איתו הקב"ה לפני על בנו על יחידו, ומדוע המלאך אומר גם הוא 'ממני', מה זה קשור אליו?

ומתרץ תירוץ נפלא ביותר וזה לשונו:

"יש לומר, דהנה ידוע שמכל עשייה של מצוה נברא מלאך, וגם ידוע דלפי גודל אהבה והזריזות והיראה והכוונה בעת עשיית המצוה כך הוא מדרגתו של המלאך הנברא מהמצוה הזאת. והנה כאן המלאך הזה אשר בא אל אברהם, היה אותו המלאך שנברא על ידי מצוות העקדה, והשתא אתי שפיר, מה שאמר המלאך 'עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה וגו', ממני, רצה לומר על ידי מדרגתי הגדולה אני יודע את גודל מעלתך ביראת ה', וממני אני יודע זאת".

והמסר נפלא – רבותינו כבר אמרו שמכל מצווה ומצווה שאדם עושה נברא לאדם מלאך שמשמש עבורו מליץ יושר, ואם יעשה את אותה המצווה שהזדמנה לידו בחשק ובאהבה, השכר על המצווה יגדל פי כמה וכמה, והמלאך התכוון לומר לאברהם אבינו אני יודע! מכיר את מעלותיך! אתה לא צריך לפרט לי כלל וכלל דברים הקשורים לעשרה ניסיונות שעברת, כי אני נבראתי ממך, ולכן אמר המלאך ממני..

אז בפעם הבאה שיוצא לכם או אפילו לאחד מילדיכם לקיים מצווה כלשהי, תזכרו מה צריך לעשות, הלא כרגע אנו בוראים מלאך, שיעמוד לנו מול כסא הכבוד בעתות מצוקה, ויעתיר עלינו, ויאמר לפני ריבונו של עולם "מלך העולם, נבראתי ממעשיו של דוד, ממעשיו של משה ואני מכיר בהם שהם מעשים טובים, חון עליו ורחם עליו בכך וכך".

וזה מה שהמלאך לימד אותנו לדורות על כוחו של מעשה טוב אחד קטן, מה הוא יכול לעשות בשמים..

וכמה אפשר להחשיב מעשה קטן?

בואו ותשמעו (מידות דיליה, כרך א' עמוד תעט'):

מסופר על הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצוק"ל, שבאחד מימי יום הכיפורים נחלש וביקש לנוח באחד מחדרי הישיבה, רץ אחד הילדים (הלא הוא הגאון ר' אפרים זלזניק זצ"ל), והביא לו כר להניח את ראשו.

כעבור מחצית השעה קם הגאון ר' איסר זלמן זצ"ל ממשכבו וחזר להיכל הישיבה. שאלוהו: וכי כבר הוטב לכם? ענה: עדיין לא, אולם השכיבה רק מרעה את הרגשתי. שאלוהו: "אם כן למה שכבתם חצי שעה?"… ענה ואמר: "הרי אפריימ'קה טרח והלך להביא כרית עבורי"…

הבחנה דקה על אופי הטובה לאחר..

שנזכה להגיע לדרגות הללו בעז"ה!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

המאמר נכתב להצלחתו ולרפואתו השלמה של מור אבי היקר והאהוב ר' דוד בן שמחה הי"ו בתושח"י