הסיפור מובא פעמיים; אבל הזווית שונה לחלוטין

1.

בין הסיפורים הרבים המופיעים בפרשת חיי שרה, נמצא סיפור שליחותו של אליעזר במציאת שידוך ליצחק. סיפור זה נמסר באריכות רבה, עם דגש על כל פרט ופרט. אמנם מדובר בשידוך של יצחק אבינו עם רבקה אמנו, שהתקיים על פי צוויו של אברהם אבינו, דבר שיש בו חשיבות רבה, אך יש להבין מהו הצורך בתיאור הסיפור פעמיים. מדוע התורה מציינת את האירועים פעם אחת כפי שהתרחשו בשעת מעשה, ופעם נוספת כפי שאליעזר מספר אותם לבתואל ולבן?

 

2.

מסופר על מלך שרצה לבחור יועץ ראשי. הוא הזמין שלושה מועמדים וביקש מכל אחד לספר את הסיפור המרתק ביותר שקרה לו.

הראשון סיפר על מלחמה גדולה, השני על הרפתקה מסוכנת, והשלישי לעומתם, סיפר על יום רגיל בחייו.

פנה אליו המלך בתמיהה: "למה סיפרת סיפור כל כך פשוט?"

"כי לפעמים דווקא ברגעים הפשוטים מתגלים הדברים החשובים ביותר," הוא ענה, "כשאדם מספר על מלחמה – הוא מספר על הגבורה. כשהוא מספר על הרפתקה – הוא מספר על האומץ. אבל כשהוא מספר על יום רגיל – הוא מספר על עצמו."

 

וכאן טמון הסוד העמוק בסיפור אליעזר. כשמתבוננים בשני הסיפורים, מגלים שאלו לא בדיוק אותם דברים:

בפעם הראשונה – התורה מספרת לנו את מה שקרה: המחשבות של אליעזר, ההתלבטויות שלו, וכמובן התפילה.

בפעם השנייה – אנחנו שומעים איך אליעזר מספר את הסיפור: מה הוא בחר להדגיש, איך הוא רואה את האירועים, מה הוא מבין מכל מה שקרה.

 

במבט ראשון היה נראה שיש כאן שתי גרסאות של סיפור אחד, אך למעשה התורה מספרת כאן שני סיפורים שההבדל ביניהם חושף את המהפך הפנימי שעבר אליעזר:

בסיפור הראשון – הוא עדיין עבד שמחפש שידוך: בתחילה הוא מתלבט אם להציע דווקא את בתו, לאחר מכן, בשעה שאברהם משביע אותו: "לא תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו, כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אישה לבני ליצחק." אליעזר חושש מהאחריות: "אולי לא תאבה האישה ללכת אחריי" ומבקש סימן משמיים לדעת מה לעשות.

 

בסיפור השני – אליעזר מופיע כשליח שכבר מבין את גודל השעה: מדגיש את יד ההשגחה: "אני טרם אכלה לדבר אל ליבי והנה רבקה יוצאת," מברך על הניסים ומבין שהוא חלק ממהלך אלוקי: "ואקוד ואשתחווה לד' ואברך את ד' אלוקי אדוני אברהם אשר הנחני בדרך אמת."

 

אליעזר, העבד הנאמן של אברהם, עומד בפני משימה מורכבת: מצד אחד, הוא שליח נאמן של אברהם ומצד שני, יש לו בת משלו שיכלה להתאים ליצחק. מצד אחד, הוא צריך למצוא את האחת הראויה אך מצד שני, הוא חייב לתת לה את הבחירה החופשית.

 

בתוך הסיפור מתגלה המהפך האמיתי: קודם כל, אליעזר הופך מאדם שיש לו אינטרס אישי לאדם שמתמסר לשליחותו. לאחר מכן הוא מבין שהתפקיד אינו "עבד אברהם" אלא הרבה יותר מזה – "עבד השם", ובסופו של דבר אליעזר הופך משליח פשוט למוביל של תהליך אלוקי מהחשובים ביותר.

 

3.

אליעזר יוצא למצוא כלה ליצחק, ובדרך מוצא את עצמו. מסע של שליחות בשביל משהו אחר מתברר כמסע הזהות שלו עצמו.

המסר תמיד אקטואלי: לפעמים דווקא כשאנחנו עסוקים בלחפש משהו או מישהו אחר, אנחנו מוצאים את עצמנו. לפעמים צריך לספר את הסיפור פעמיים – לא כדי לחזור על מה שהיה, אלא כדי להבין מה באמת קרה.