הרב נחמיה רוטנברג פנה אל נתי שולמן המפיק של התוכנית 'ואמונתך בלילות' המשודרת מידי יום ראשון בשעה 00:00 בלילה, שיספר למאזינים את התרחשות האירוע מיום שני אשתקד מהתחושות והזווית האישית שלו כשהוא יושב בעמדת ההפקה באולפן.
שולמן פתח ואמר: "אני בדרך כלל, כל פעם שיש אזעקה, מהאזור שלנו אנחנו פחות מטווחים מיישובי הצפון והעוטף בדרום. אז יש לי נאיביות מסוימת, איך אומרים, לא להגיב או להגיב פחות בפאניקה. הייתי במרפסת של הרדיו כשהתחילה האזעקה, לא הייתי שם לבד, אבל אני לא אגיד פה את השמות. אני הוצאתי את הטלפון ככה בשביל לצלם יירוטים כמו שהרבה עושים וראיתי איזה יירוט בשמיים אבל לא התרגשתי, אמרתי, נו שוין, עכשיו היה כבר חושך, זה היה ערב. פתאום אני מרגיש סוג של גל חום מטורף, אני לא מצליח להבין מה הסיטואציה בכלל ואז אני שומע את הבום הגדול".
עוד באתר:
"אני מסתכל, אני רואה מצד ימין של הרדיו, אני רואה פטריית אש ענקית כזאת ואמרתי למי שהיה איתי, וואו, יש פה נפילה, ופתאום הכל היה בשניות, אני מרגיש שעפים עליי רסיסים של זכוכיות, כל מיני ברזלים, כל מיני חפצים, ואז באתי, רציתי להיכנס פנימה לתוך האולפן, לדווח ואני בא לפתוח את הדלת של המרפסת, ואני רואה שאני לא מצליח, זאת אומרת, הרוח מההדף עדיין מנעה ממני לפתוח את הדלת. היו שם שני אנשי צוות, בתוך אזור המטבח של הרדיו, שהם פשוט גם כן עפו מההדף, עפו פנימה, ו… לא עקלתי את הסיטואציה עדיין".
עוד סיפר: "אחר כך ירדתי למטה, וראיתי את ממדי הנזק, והאוטובוס נפגע, וכל הרסיסים מסביב, מכל המבנים. עד לרגע זה כמעט שבוע אחרי, אני חושב שלא הצלחתי לעכל מה שעבר עליי ועלינו באותו ערב. הלב שלנו קהה, אבל אתה כשראית את זה קצת מול עיניהם, אתה מבין את העוצמה".
שולמן הוסיף ואמר לרב רוטנברג: "יש משפט נדוש שאומרים "לי, זה לא יקרה". אני חושב שחוויתי על בשרי סיטואציה שאני לא מאחל אותה כמובן לאף אחד. הייתי חלק מסיטואציה דרמטית שאני בטוח שלא אשכח אותה כל חיי, זה אני מתנדב זק"א, הייתי בעוטף עזה, בימים של תחילת המלחמה, וראינו שם דברים וחווינו. אמרתי לעצמי, אני חסין, אני בסדר, ופתאום הגיע הדבר הזה והפתיע אותי. פה זה חסדי שמיים".
צפו בראיון המלא מתוך 'ואמונתך בלילות' ב'קול חי'.