
החשיפות האחרונות של שירות הביטחון הכללי (שב"כ) והמשטרה, שהובילו לכתבי אישום נגד ישראלים שביצעו משימות עבור גורמים איראניים, הביאו לגל דיווחים ציבוריים. יותר מ-100 אזרחים ישראלים פנו לאחרונה למערכת הביטחון ודיווחו על חשד שקיבלו פניות ממקורות איראניים שניסו לגייס אותם למשימות. כך פורסם ב"ישראל היום".
לפי גורמי ביטחון, בזכות הדיווחים, מסוכלים מדי יום עשרות ניסיונות ריגול והפעלה של סוכנים בתוך ישראל. גורמי הביטחון הסבירו כי האיראנים פועלים בשיטת "ריסוס", שבה הם פונים באופן רחב לציבור הישראלי באמצעות רשתות חברתיות מתוך ציפייה שחלק מהנמענים יגיבו להן. בשל כך, מודעות הציבור לחשיבות הערנות והדיווח על פניות חשודות היא קריטית להתמודדות מול איום זה.
עוד באתר:
האזרחים מדווחים למערכת הביטחון על פניות חשודות תוך פירוט מרבי: פרטי הפונה, מועד הפנייה, הפלטפורמה שבה נעשתה הפנייה, וכן צילומי מסך של התכתובות. כל דיווח נבדק בקפידה, וככל שמתגלה בו מידע רלוונטי, מתבצעות בדיקות מעמיקות נוספות. מעבר לכך, ניתנות המלצות לחסימת פרופילים החשודים במעורבות בפעילות עוינת.
לפי נתוני שב"כ ודיווחי האזרחים, האיראנים עושים שימוש נרחב בפלטפורמות חברתיות שונות. בנוסף, הם נעזרים באתרים שמציעים עבודות מזדמנות בתשלום. כדי להגיע למגוון רחב של נמענים, הפניות נעשות בשפות שונות, כולל עברית, ערבית ואנגלית.

בתהליך הגיוס, הגורמים האיראניים משתמשים בזהויות פיקטיביות ומתחזים לדמויות מגוונות כדי לבסס אמון. בין הדמויות המתחזות ניתן למצוא מתווכי דירות, אנשי עסקים העוסקים בשיווק ומכירת רחפנים, ספקי שירותי שליחויות או חוקרים פרטיים.
שיטות ההתחזות נועדו למשוך ישראלים לכאורה לתחומי עניין או עבודה תמימים, אך בפועל הן מכוונות ליצור קשר ראשוני לצורך גיוס למשימות ריגול. על כן, אנשי הביטחון מדגישים את החשיבות הרבה של תשומת הלב לפרטים והתייחסות לכל פנייה חריגה או חשודה.
גורמי הביטחון קוראים לציבור להמשיך לדווח על כל פנייה חשודה, ומבהירים כי המידע שמתקבל הוא חיוני להגברת ההגנה על ביטחון המדינה. המידע שנמסר על ידי האזרחים לא רק מסייע בסיכול פניות קיימות, אלא גם משמש בסיס לזיהוי דפוסי פעולה עתידיים של הגורמים האיראניים.