השאלה האם נכונותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להסכים להסכם הפסקת האש קשורה להבנות בינו לבין מדינות המערב בדבר מסמוס צווי המעצר של בית הדין הבינלאומי בהאג, עולה בעקבות התפתחויות דיפלומטיות האחרונות.
שר החוץ הצרפתי הודיע לאחרונה כי פריז נסוגה מהתחייבותה לציית לצווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ה-ICC), ומידע נוסף שהגיע מאשר כי ההחלטה קשורה לשילובה של צרפת בהסכם הפסקת האש עם חיזבאללה.
לדברי שר בקבינט, ששוחח עם "ישראל היום", קיים קשר ישיר בין ויתור זה לבין ההסכם: "בלי לקבל את הוויתור הזה מהצרפתים, לא היינו משלבים אותם בהסכם". הדברים מצביעים על שיקולים אסטרטגיים רחבים שעמדו בבסיס המשא ומתן לקראת הסכם הפסקת האש, כך פורסם ב"ישראל היום".
עוד באתר:
במקביל, גורמים בכירים בישראל טוענים כי קיים מתאם בין ההסכמה הישראלית למתווה הפסקת האש לבין שינוי עמדת אוסטרליה בנושא צווי המעצר של בית הדין בהאג. תחילה הודיעה קנברה כי תציית לצווים, אך לאחר מכן הודיעה כי אין הכרח לפעול לפיהם. התפתחות זו חיזקה את התחושה בקרב בכירים על קשר בין העמדות הדיפלומטיות לבין הצעדים הישראליים.
בסביבת ראש הממשלה מסרבים להתייחס לנושא באופן רשמי, אך גורמים במערכת הביטחון והמדיניות מדגישים כי הלחצים הבינלאומיים סביב צווי המעצר השפיעו על מהלך האירועים. לדבריהם, ההסכמות הדיפלומטיות עם מדינות המערב התבררו כמרכיב חשוב במימוש הפסקת האש.
למרות ההכחשה הרשמית, השילוב בין עמדות צרפת ואוסטרליה לבין השינויים המדיניים מעלה שאלות לגבי האופן שבו ישראל מנהלת את האסטרטגיה הדיפלומטית שלה מול בית הדין בהאג. הכותרת החוזרת בשיח הדיפלומטי מצביעה על חיפוש מתמיד אחר איזונים בין הביטחון הלאומי ללחצים הבינלאומיים.
