'אמא מאיר'

"תליתי את הציצית על החבל, וזה מה שאמרתי לעצמי"

לעיתים קרובות אנחנו עושים דברים שנראים מתישים ומיותרים, כך נצליח לתת להם משמעות וחשיבות

ידידיה מאיר

ב' בכסלו תשפ"ה, 03/12/24 10:03 עודכן: 10:19

א+

א-

ציצית על חבל כביסה, ארכיון | צילום: Nati Shohat /Flash90

"בשבת האחרונה קראנו את הפטרת 'מחר חודש' שמספרת על כך שיהונתן – חברו של דוד ובנו של שאול, קלט שדוד בסכנה עקב כעסו של שאול והוא חייב להימלט", אומרת ב'קול חי' אמא מאיר, "והוא עושה איתו איזה סימן, שאם החיצים יהיו קרובים הוא יכול לבוא ואם החיצים יהיו רחוקים אז הוא צריך לברוח, וכולנו יודעים את המשך הסיפור – שהוא לקח איתו נער וביקש מהנער לזרוק את החיצים".

הרב אלימלך בר שאול זצ"ל, רבה של רחובות, כתב על כך בספרו 'ריח מים' שהנער לא ידע מאומה אך יונתן ודוד ידעו את הדבר, זאת אומרת יונתן לקח נער שלא ידע שיש פה דבר משמעותי של חיים ומוות. לא סתם, חיים ומוות של דוד מלך ישראל. כל מלכות ישראל, כל ההיסטוריה, כל ההמשכיות של עם ישראל הייתה יכולה להיגמר – בלי הנער, שבעצמו חשב שמדובר רק במשחק".

"הרב בר שאול אומר שבדומה לזה, כולנו כל הזמן לא ממש יודעים מה השליחות שלנו. לפעמים יש דברים שאנחנו לא מבינים או אפילו רוצים, ואנחנו לא יודעים שיכול להיות שיש כאן שליחות אדירה. אנחנו לא יודעים שיכול להיות שיש כאן משהו מאוד מאוד משמעותי, אם בהיסטוריה, ואם בעתיד. אני חושבת שבימים אלה קורים דברים ברמה הלאומית, והם נראים מיותרים, אבל זה משהו שבדפי ההיסטוריה תהיה לו משמעות גדולה מאוד".

"גם בבית ובמשפחה הרבה פעמים יש דברים שלא נראה שיש להם משמעות, אני זוכרת את עצמי כשהייתי עם ילדים קטנים והיה לי הרבה כביסות וזה היה מתיש, ועוד פעם לתלות כביסה על החבל, ואני זוכרת את עצמי ממש אומרת לעצמי: עכשיו אני תולה על החבל את הציצית הקדושה של הילד שלי, או של בעלי. לתת לזה משמעות, וברגע שיש לזה משמעות, אז זה פחות קשה לנו, ואנחנו עושים את זה יותר באהבה, בשמחה ובמרץ".

האזינו לפינה המלאה, מתוך 'התעוררות' בהגשת ידידיה מאיר:

תגובות