
הוראת שר הביטחון, ישראל כ"ץ, לבטל את זימון המילואים של אייל נווה, מראשי תנועת השמאל "אחים לנשק", לא הועברה ב-48 השעות האחרונות ללשכת הרמטכ"ל הרצי הלוי. כתוצאה מכך, ההנחיה לא הגיעה לראש אגף המודיעין שבו משרת נווה, ולא לראש אכ"א, דדו בר-כליפא, אשר אמון על תהליכי הדחה משירות, כך פורסם לראשונה ב-ynet.
בדיווח נטען כי גם אם ההנחיה הייתה מועברת לצבא, חוקיותה מוטלת בספק. מבדיקות ראשוניות בצה"ל, שנעשו לאחר שגורמים במערכת למדו על ההוראה מהתקשורת, עולה כי לפי חוק שירות המילואים מ-2018, שר הביטחון אינו מוסמך להתערב באופן פרסונלי בענייני שירות מילואים, לטובה או לרעה, ובמיוחד לא בהחלטות כמו הדחה משירות.
עוד באתר:
הסמכות להדחה משירות נתונה למפקדי צה"ל בלבד, מהרמה של אלוף ועד למפקד הישיר, וזאת במסגרת נהלים סדורים הכוללים שימוע מקדים, זמן התראה סביר, אפשרות להיוועץ בעורך דין והליך פרוטוקולי מסודר. במקרה של אייל נווה, שביצע שירות מילואים גם בשבועות האחרונים, לא התקיים שום הליך שכזה.
גורמים בצה"ל הבהירו כי סמכויות שר הביטחון כוללות החלטות כלליות הנוגעות לשירות מילואים בהיקפים גדולים, כמו צווי 8 במצבי חירום או מלחמה. עם זאת, התערבות פרסונלית בנוגע למשרת מילואים יחיד אינה נכללת בתחומים אלו. כ"ץ טען כי נווה אינו זכאי לשרת בשל קריאותיו לסרבנות המונית, אך הדבר לא מעניק לו סמכות לפעול באופן אישי נגדו.
בשבוע שעבר, כ"ץ נמנע מליידע את הרמטכ"ל על החלטתו שלא לאשר את קידומם של שני אלופי-משנה קרביים, ובחר לפרסם את ההחלטה בתקשורת. גם במקרה זה, הקצינים עצמם לא קיבלו עדכון מוקדם על ההחלטה, והנושא עורר ביקורת פנימית בצה"ל.
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה: "הנחיית שר הביטחון הועברה לצה"ל במסגרת סמכותו לקביעת מדיניות צה"ל".