נתון מזעזע: כ-20 אלף חולים חדשים מדי שנה

עדת הבריאות דנה היום (שלישי) בשכיחות בארץ של אי-ספיקת לב, והדרך להתמודד עימה. לדברי ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יאסר חוויג'ראת (רע"מ) קרא למשרד הבריאות לייצר ולתקצב תכנית סדורה לאבחון, מניעה ולצמצום של המחלה בשלבים מוקדמים, ועד לשלבים האקוטיים. על התכנית לכלול הקמת מרפאות ייעודיות בפריסה גאוגרפית נרחבת בקהילה, הקמת צוות מולטי-דיסיפלינרי במרפאות, הוספת מיטות אשפוז, ולהעלות מודעות לזיהוי סימנים מקדימים למחלה בקרב האוכלוסייה. הוא גם דרש מהמשרד לחייב את קופות החולים ליידע את הרופאים הראשוניים והקרדיולוגים בקהילה, על האפשרות לבצע את בדיקת ה-BNP הכלולה בסל שירותי הבריאות, על מנת לאבחן את המחלה בשלב מוקדם. כמו כן, על הקופות לפרסם מידע על הבדיקה באתרי הקופות ולעדכן את המוקדים הטלפוניים שלהן.

יונת מייזל, חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת ציינה כי אי-ספיקת לב היא תסמונת כרונית הנובעת מפגיעה בתפקוד הלב וביכולתו למלא את תפקידו. לרוב היא מתרחשת כתוצאה מנזק שנגרם לשריר הלב כמחלה של העורקים, מחלות לב, דלקת שריר הלב, הפרעות קצב, יתר לחץ דם, סוכרת, צריכה מופרזת של אלכוהול או שימוש בסמים.

למשרד הבריאות בישראל אין נתונים על מספר החולים באי-ספיקת לב

עוד באתר:

כתב אישום

תיעוד מהאוויר: עלו על מיניבוס ועצרו את החמוש

גדי פוקס

להאיר מתוך חשכה

תיעוד מצמרר: ששת החטופים בהדלקת נרות חנוכה בשבי

פנחס בן זיו

הסודות מאחורי הקלעים

מנחם טוקר ומנהל התזמורת חשפו פדיחות

מנחם טוקר

בו ביום

צפו: ניצול שבי החמאס נכנס בברית וקיבל שמות חדשים

אלי יעקובוביץ

בישראל ולהערכתו שכיחותה בכלל האוכלוסייה בישראל היא 2%-1% מהאוכלוסייה, כלומר בין כ-97,000 לכ-193,000. האיגוד הקרדיולוגי בישראל מעריך כי בישראל יש כ-180,000 חולים כלומר 1.8% מאוכלוסיית ישראל. מספר המאובחנים באי-ספיקת לב בארבע קופות הוא לכל הפחות 99,008 איש, שהם כאחוז אחד ממבוטחי הקופות. במקרים שבהם אי-ספיקת לב מחמירה ולא ניתנת לאיזון באמצעות טיפול תרופתי מתקדם או באמצעות התערבות כירורגית נשקלת אפשרות של השתלת לב. לפי נתוני המרכז הלאומי להשתלות, בשנים 2019–2022

בוצעו בין 19 ל-31 השתלות בשנה. בשנת 2022 בוצעו בישראל 31 השתלות לב, שהן 3.21 השתלות למיליון איש. לפי נתוני המרכז להשתלות המעודכנים לתחילת שנת 24' – מספר הממתינים להשתלת לב היה 97 איש.

פרופ' עמית שגב, נשיא האיגוד הקרדיולוגי, הזהיר כי המחלה תהפוך להיות מגפה עקב תוחלת החיים שהתארכה, והצלת חיי אדם במקרים רבים. הוא קרא להרחבת הטיפול בבית החולה, בקהילה ומחלקות אשפוז-יום – שכל אלו ימנעו החמרה במצב החולה. פרופ' אבישי גרופר, יו"ר החוג לאי-ספיקת לב באיגוד, הדגיש כי מרכז הטיפול הוא בבית ובקהילה – כדי למנוע אישפוז. הוא קרא להקמת והרחבת מרפאות ייעודיות לנושא, והרחבת הזמינות בארץ של תרופות וטיפולים מצילים ומקלים, הקיימים בעולם.

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה ציין כי חלפו מעל שנתיים מאז שנציבת קבילות הציבור במשרד הבריאות הבהירה לקופות החולים את חובתן לביצוע בדיקות BNP ועל המשרד לנקוט באמצעים נגד קופת חולים שאינה מקיימת הוראה זו, לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בנוסף הוא קרא למשרד לבדוק ולוודא בכל בתי החולים, שבדיקת BNP כלולה ברשימת הבדיקות החיוניות במתבצעות בחדרי המיון.

צבי ורד, מנהל תחום קרדיולוגיה ב"מכבי", סיפר על מרפאות ייעודיות לטיפול במחלה, וקרא להקצאת תקציב ייעודי להקמת מרפאות נוספות, ופירט כי בדיקת BNP מבוצעת בבתי חולים באישור והפניית הקופה.