השידוך כבר היה סגור; אבל התפילה שינתה הכל

בתפילות שלנו אנו מביאים שפע טובה וברכה לעולם משני סוגים, הסוג הראשון הוא נתינה ושפע ממידת טובו יתברך שכבר מוכנים מאת ה' יתברך, אלא שהאדם צריך 'להוריד' את השפע וברכה הנ"ל על ידי תפילתו.

אך יש סוג אחר של טובה וברכה שנוצרת על ידי כוח התפילה, כזאת שיוצרת 'יש מאין' כוח תפילה שיש בכוחו לשדד מערכות טבע וליצור שפע עליון מאת ה' יתברך הגם שאיננו קיים כלל ללא התפילה.

שתי מערכות, שתי שלבים, להורדת השפע האלוקי לעולם:

עוד באתר:

שב"ס מגיב

"בלי תפילין ובלי אוכל": העדות של בצלאל זיני בביהמ"ש

אבי יעקב

הציטוט בעברית

מודי במסר ביטחוני בכנסת: "הודו עומדת עם ישראל"

פנחס בן זיו

מפרזים את עזה

5 קילומטרים של טרור: המבצע ההנדסי שחשף "עיר תחתית"

קובי פינקלר

לא רואים כל יום

צפו: עובד התברואה נבהל, הפושע זינק מתוך הפח

יוני שניידר

מידת הרחמים יוצרת שפע וברכה מתחת ידו הרחבה של הקב"ה, ומדת טובו של ה' יתברך יוצרת טובה וברכה בבחינת 'יש מאין' אל עם ישראל, ונוצר שפע וברכה בעולם העליון לטובת עם ישראל.

הטובה והברכה הללו הרי הם מוכנים ועומדים לרדת אלינו אלא שיש צורך בערוץ תפילה נוסף בכדי 'להוריד' את הברכה אל העולם הזה בבחינת 'יש מיש'.

החלק של 'יש מאין' נובע מכח האמונה במתנת חינם: "וחנותי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם" (שמות לג יט) מבארים הפרשנים כי המילה 'אחן' היא מלשון 'חנ'ם, והמילה 'ארחם'-רחמים שורשה 'רחם' שממנו נוצר וולד וחיים חדשים, כלשון חז"ל 'ורחמתי את אשר ארחם'-אע"פ שאיננו הגון', האמונה ברחמים 'יש מאין' מהקב"ה היא אמונה בסיסית ביהדות, 'אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם – אל יתיאש מן ה"רחמים".

בתורת הקבלה למדים זאת מהקורות את יעקב אבינו והאמהות, רחל אמנו הייתה זווגו הראויה ליעקב מעת בריאתו. ואילו לאה אמנו הייתה זווגו של עשו לפי מה שנגזר, אך על ידי תפילותיה של לאה  שבקשה מהקב"ה לא להיות רעייתו של עשו הרשע, הצליחה לשנות את זווגה.

לאה אמנו הצליחה ליצור 'יש מאין' ולהיות גם כן זווגו של יעקב אבינו מסיבה זו בספרים הקדושים נקראות שתי הבחינות 'בחינת לאה'-יש מאין 'בחינת רחל'-יש מיש.

אנו מוצאים זאת שוב בפרשת בראשית שנקרא עוד מעט: "וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלוהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה" (בראשית ב' ה') מבאר רש"י כי עשב השדה אכן קיים מתחת לפני האדמה אלא שהעשב טרם יצמח אל מעל פני האדמה, וזאת משום שצריך את תפילות האדם שטרם נברא, ללא תפילה האדם לא שייך שיקרא פעולה כל שהוא בעולם.

המקובל רבי מנחם עזריה מפאנו הרמע מפאנו מלמד אותנו כי זהו סוד פרק תהילים 'שיר למעלות אשא עיניי אל ההרים מאין יבוא עזרי-עזרי מעם ה' וכי מי שמכוון בו ראוי שתפילתו תתקבל וזהו פירושו:

'מאין יבוא עזרי' מאין תבוא הישועה, אין שום עוגן ועזר מלבדך, ואני האדם צריך את הישועה שלך יש מאין-מאין יבוא עזרי, צריך את נקודת השפע שלך יש מאין, מגן עדן העליון.

ולאחר מכן 'עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ הישועה והעזרה כבר קיימים בעולם ואני האדם רק צריך שתביא אותם יש מיש מתוך גן עדן העליון לגן עדן התחתון.

כלומר יש טובה וברכה המכונים להגיע אל אדם אלא שצריכים תפילה בשביל להורידם לעולם הזה.

אנחנו תמיד ראויים לקבל טוב 'יש מיש' ו'יש מאין' מה' יתברך אנחנו רק צריכים להאמין בטוב ומטיב.