
למרבה הצער גם בדור אלפיים רווי השפע, הרחק מאין רואה, ישנן משפחות רעבות ללחם. סכום ההכנסה של המשפחות העניות אינו מהווה אפילו עשרים אחוז מהסכום המינימלי ביותר לו הן זקוקות כדי לחיות. קופת העיר הוקמה על מנת להגיע אל הבתים השבורים והמסכנים הללו, להניח בכל מקרר חלב, ולהגיש לכל ילד – פרוסת לחם.
עם חלוף השנים- התרחבה והסתעפה פעילותה של קופת העיר. אל הלחם והחלב נוספו גם תמיכה קבועה, עזרה בביגוד, סיוע עם הילדים, ליווי צמוד ותמיכה בצורות שונות שעוד תפורטנה בהמשך. הקופה מסייעת לאלפי משפחות קשות יום. ללא פילנתרופים קבועים, אלא באיסוף מתמיד של פרוטה לפרוטה מן הציבור הרחב.
כיום, לאחר עשר שנות פעילות, יכולה קופת העיר לברך בסיפוק על מפעל צדקה אדיר, מורכב ומסועף, הגדול מסוגו, שמחלק למעלה מ 100,000,000 ₪ בשנה (מאה מיליון ש”ח) למשפחות נזקקות.
העמותה
קופת העיר פועלת כעמותת צדקה. העומדים בראש העמותה הם גדולי ישראל, והם החותמים בשמה.
חתימתם של גדולי הדור כחברי העמותה הבלעדיים – מבטאת את אחריותם החוקית והמעשית לכל התנהלות הקופה. לפיכך מעורבותם העמוקה בעניני קופת העיר – ברורה מאליה. הקופה היא קופתם האישית באופן רעיוני ומעשי. מכח היותם חברי העמותה הם מקבלי ההחלטות ועל פיהם ישק כל דבר. כל החלטה בדבר השימוש בכסף מוכרעת בחדרם. הגבאים ואנשי השטח של קופת העיר מבצעים מתוך שליחות קודש את רצון גדולי הדור.
מיותר לציין כי האמון שהציבור רוכש לגדולי הדור הינו אבסולוטי. העובדה שזו הקופה של הגדולים בעצמם היא גורם ראשון לאמון שהציבור רוכש לקופה, ולתרומות האינטנסיביות הזורמות אליה.
התנהלות תקינה
בקופת העיר היושר הוא אבן יסוד. פעילות הקופה שקופה לחלוטין. כל סכום שנכנס ויוצא נרשם בדקדקנות ובבהירות, והינו גלוי לעין לכל המעונין. אין עמימות, אין טשטוש.
באופן טבעי קופת צדקה בסדר גודל כזה, המדווחת על הכנסות של מליונים בשנה – מהווה תמרור אדם לשלטונות מס. בביקורות חוזרות ונשנות של גורמי מס נמצאה קופת העיר מצטיינת בהתנהלות ללא דופי. היא נושאת אישורי עמותה, ואישור ניהול תקין. לכל שקל יש כתובת. כך בחלוקת הצדקה, כך גם מול משרדי ממשלה וגורמי מס. מאזנים מדוייקים מוגשים בזמן, מסמכים רלוונטיים מתוייקים כיאות. על המשמר מופקדים רואי חשבון מהגדולים בארץ. הקופה מתנהלת ביושר אבסולוטי הן לפי חוקי התורה והן לפי חוקי המדינה.
עוד באתר:
1. קבלות
כל תורם ותורם מקבל הביתה קבלה מפורטת, אלא אם כן הוא מבקש אחרת. בקבלה מופיעים כל הפרטים הרלוונטיים: הסכום, המטרה שלשמה היתה מיועדת התרומה. הבקשה שצורפה לתרומה, אם היתה, ופרטי מידע נוספים.
2. החזרי תשלום מס
שכירים ובעלי עסק שתורמים לקופת העיר זכאים לקבל החזרי מס. זאת, באם הם מפרישים ממשכורתם אחוזים למס הכנסה. על התורם להציג את הקבלות של קופת העיר בפני רשויות המס, ומס הכנסה מזכה אותו בשלושים וחמישה אחוזים מסכום התרומה בחזרה. באופן הזה אלו המשלמים מס – מרוויחים פעמיים. שלושים וחמישה אחוזים בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא.
אגפי הקופה
הקופה היא עסק מסועף ומורכב. היא כוללת עשרות אלפי תורמים, וממוענת אל אלפי משפחות במצוקה. באופן יוצא דופן, שאין לו אח ורע – הכספים נכנסים ממוקדים רבים, ומתפזרים חזרה אל מוקדים רבים.
על מנת לשמור על שליטה בכספים העוברים בקופה מפוצלת מערכת גיוס הכספים למחלקות אחדות הפועלות בו זמנית. ממערכת מגולמנית ואדירה שאין דרך לעקוב אחר הפרטים הקטנים שבה – הופכת קופת העיר להיות ארגון מסודר ויעיל, המפוצל מדורים מדורים. ואין מלכות אחת נוגעת בחברתה כמלוא הנימה.
א. מחלקת תרומות
במחלקה זו מתקבלות תרומות דרך הטלפון ולפי מספרי אשראי. נרשמות הוראות הקבע, ומתבצע מעקב מדוקדק ותיקון טעות לגבי מספרי האשראי, מספרי חשבון בנק. טלפניות מאיישות את המשרד עשרים וארבע שעות ביממה וקולטות אל המחשב כל תרומה.
ב. מחלקת הנהלת חשבונות
קופת העיר מעסיקה מנהלות חשבונות, רואי מס וחשבים. תפקידם לפקח כי כל פרוטה מדווחת ומועברת למקום המתאים. לכל שקל יש כתובת, והכל ברור ומחוור. למחלקה זו מתנקזים כל הסכומים כולם, ממופים וממויינים. כאן נרשמים מאזנים, תלושים,ועוד.
ג. מחלקה מיוחדת לקרנות
לכל קרן שם משלה, מספר סידורי שונה, ומספר חשבון בנק שונה. כל סכום שנכנס עבור קרן מסויימת עובר בקרה מדוקדקת על מנת להפקידו במקום שאליו בחר התורם להרים את תרומתו. מחלקת קרנות אחראית גם על הפקדת הכספים בחשבון הבנק של בעלי הקרן ויצירת קשר עם הרבנים המנהלים את הקרן לצורך עדכון ובקרה.
פילוח
קופת העיר מבצעת מעקב מתמיד אחר התורמים לה. מעקב זה העלה מספר ממצאים ראויים לציון.
1. התורמים
המוטיב המייחד את קופת העיר היא היותה מקובלת מקיר לקיר.
עשרות אלפי התורמים שונים זה מזה, בהשכלתם, באורחות חייהם, בהשתיכותם, במוצאם ובהתנהלותם. הם מפוזרים בכל מקום במפה ושייכים אל כל שכבות הציבור. כל פרסום של קופת העיר מביא גל המוני של תורמים מגוונים.
בתוך עולמנו המפולג עדיין יש קופת צדקה של כולם, שבה שותפים, באחוות יהודים, כל מי שכתר ישראל עליו.
קופת העיר מעולם לא היתה מסונפת לאי מי. זהו סודה של ההתגייסות ההמונית אל קופה חסרת כל גוון פוליטי. פילוח התורמים מוכיח באופן חד וברור: התורמים שייכים לכל שכבות הציבור, מכל הרמות, בכל הסגנונות. כלל ישראל מעדיף לתת את צדקותיו לקופה לפני כל מטרת צדקה אחרת. כולם מקבלים, אז כולם נותנים.
2. התרומות
כל מוסד נשען על מספר נדבנים ושועי ארץ, שיוצרים תשתית כלכלית איתנה, ומחזיקים במוסד שלא ימוט.
קופת העיר מתבדלת משאר ארגונים ומוסדות, ומתיחדת בכך שהיא שעונה על העם. אין אף פטרון כלכלי שמזרים מליונים לאחזקתה באופן קבוע. כספי החלוקה מגיעים מעשרות אלפי תורמים, ומתפצלים לתרומות קטנטנות, לעיתים אפילו של ח״י שקלים בלבד. משום כך כה חשובים פרסומת המונים והקשר הרצוף עם הציבור. קופת העיר לא מקלה ראש באף תרומה. הקופה נזקקת באופן סדיר ואינטנסיבי לסכומי כסף עצומים לחלוקה. לכן התרומות כה הכרחיות, אין אף פטרון שהבטיח מראש את תמיכתו. אם האיש הבודד לא יחזיק בקופה – לא יהיה לקופה מה לתת לעני.
האדם הקטן, ותרומתו הקטנה לקופת העיר – הוא זה שמייצר בסופו של חשבון את הסכום האגדי של תשעים מליון שקל בשנה.
הגביה
גבית התרומות מתבצעת במספר אופנים בו זמנית:
1. גביה טלפונית
לכל מבצע גביה ולכל פרסום של קופת העיר מתלווה מספר של המוקד הטלפוני – 1800-39-47-47
במשרד הקטן של קופת העיר בבני ברק מצויות טלפניות עשרים וארבע שעות ביממה דרך קבע. תפקידן הוא לעמוד לעזרת המתקשרים לתרום. על הטלפניות לקבל את שיחות הטלפון שמגיעות לקופה ולגבות את התרומות דרך מספרי אשראי. הצלצולים לקופה הם שיר של צדקה שאין לו סוף. מעולם לא קורה שהטלפון דומם. לעיתים קרובות יש צורך להכפיל ולשלש את מספר הטלפניות. בערבי חגים ובזמנים מיוחדים נרשמות בממוצע חמישים שיחות לדקה. ה”אחד שמונה מאות” של קופת העיר – מספר על מוסד צדקה שאין בו ליל. גם ללא מבצע התרמה חריג מתקשרים אלפי תורמים (!) דבר יום ביומו.
במשרדי קופת העיר נרקמת שרשרת ענקית של תורמים, לילה ויום, עבור כלל ישראל.
2. מוקדי התרמה
בהוראת גדולי הדור, פתחה קופת העיר מוקדי התרמה קבועים בבני ברק ובירושלים.
ישנם אנשים רבים החפצים לתת בעצמם, באופן מעשי, לא רק באופן וירטואלי ודרך הטלפון. למען אנשים אלו נפתחו המוקדים ברחובות. כך יכולים כל אותם אלפים לגשת עם צרור הכסף, ועם חביבות המצווה שבליבם – ולתרום.
קופת העיר נענתה לצורך האנושי והיקר הזה ופתחה מוקדי התרמה בבני ברק ובירושלים. המוקד, מעין חנות קטנטונת, מהווה מקום לקבלת תרומות.
מיד עם פתיחת המוקדים – הפכו הם למקום שוקק אדם. כבר בחודש הראשון נרשמו אלפי תרומות דרך המוקדים. הציבור שפע הערכה לקופה, ובחר להביע זאת בתרומותיו למוקדים. כשהתברר כי המוקדים חיוניים ומצדיקים את עצמם – חידשה הקופה מוקדי התרמה נוספים באזורים מרכזיים. כך נפתחה דרך חדשה לערוצי הנתינה לקופת העיר. בזכות המוקדים קיבלו עוד עשרות משפחות ברחבי הארץ תמיכה אלמנות, יתומים, שבורי גוף ונפש, עניים ורעבים ללחם – יכלו לשחרר נשימת הקלה. המוקדים הרחיבו את היכולת של הקופה לחלק צדקה לעניים.
בין שלל חנויות המסחר שעומדות בטבורה של עיר מסתתרת חנות שונה. חנות של צדקה. משלמים בה בכסף כמו בכל מקום, אך רוכשים נצח.
3. קופות רחוב
בקרנות רחוב, בצמידות לתמרורי רחוב, ובצמתים מרכזיים -תוכלו למצא קופות צדקה גדולות ומיוחדות של קופת העיר. קופות אלו מלאות על פי רוב בכסף קטן. הן משמשות אנשים שמחזיקים בידם פרוטות אחדות, ומכניסים אותן לקופה במקום לארנק. פעמים רבות ממוקמות הקופות ליד תחנות אוטובוסים לתועלתם של הרוצים לתרום לפני צאתם לדרך.
הכסף שנכנס מקופות הצדקה מורכב מעשרות אגורות וחצאי שקלים, חמישיות ועשרות. לעיתים יש לנפות ממנו דברי פסולת וקרעי נייר. אבל המאמץ והטרחה שווים, כשחושבים על עוד משפחה רעבה שתוכל לאכל ארוחת צהרים.
רוצים היו גבאי קופת העיר לזמן כל תורם, למזוג לו כוס מים, ללחוץ את ידו ולקחתו לסיור. ראה מה עשית, אילו עולמות בנית, כמה בתים הצלת…
אך כשמדובר במאות אלפי בני אדם התוכנית נגנזת, אי אפשר ללחוץ יד אישית.
הדרך היחידה שבה קופת העיר יכולה לפנות אל התורמים שלה היא דרך פרסומת המונים.
קופת העיר נעזרת במודעות רחוב, בעלונים המחולקים בתיבות הדואר, ובפרסומת בעיתונות.
מטרת הפרסומות היא לידע את הציבור בצורך העצום, לשתף במצוקת המשפחות, לפרסם ברבים את תמיכת גדולי ישראל. לעיתים מפרסמת הקופה תמריצים ועומדת לימין תומכיה באופנים מגוונים.
הקופה לעולם לא מציעה תמורה חומרית בעד הצדקה. היות שהכספים הם כספי צדקה – ננקטת זהירות רבה בשימוש בהם. לכן, אין 'הגרלה על חצי קופה', אין 'חלוקת מתנות יוקרתית', ואין הצעות לדילים חומריים מפתים.
הקופה מרכזת את התכנים שלה בענינים שהם קודש, מתוך עקרון נעלה לשמור על טהרתה של הקופה, ולהרחיקה מכל נגיעה גשמית. ההענות הציבורית המפעימה מוכיחה כי ציבור יראי השם מחפש רוחניות ומעריך את דרך.