כשעפר גדנקן רדף אחרי כוכב הצפון • מסע מצולם

בסוף השבוע האחרון יצאתי בעקבות כוכב הצפון עם משימה בראש: לצלם תמונת מסלולי כוכבים. צילום כזה הוא מורכב, ודורש השקעה רבה וסבלנות, אבל על זה בהמשך.

יחד עם קבוצה מדהימה של משוגעים לצילום כמוני, בהובלת חברת 'פוטוטבע' המתמחה בטיולי צלמים בארץ ובעולם, יצאנו בחמישי לפנות בוקר לפארק תמנע שבשוליים המערביים של הערבה הדרומית. הפארק, כ-25 קילומטרים צפונית לעיר אילת, משתרע על פני כ-60 קילומטרים רבועים המשורטטים כפרסה התחומה במצוקים מכל צדדיה. במרכז הפארק נישאּ הר תמנע לגובה של 453 מטרים. והמפורסמים שבאתרי הפארק הם: עמודי שלמה, הפטריות, הקשתות וגבעת בורג.

את שעות הבוקר ניצלנו לסיורים מקדימים באתרים אותם נצלם בלילה. בשעות האור קל לבחור את נקודות הצילום המדויקות. קל לחשב באמצעות אפליקציות סלולאריות היכן יזרח כוכב הצפון, והיכן נוכל לצפות ב"שביל החלב".

את שעות החשיכה המוקדמות ניצלנו לצילומים בעמודי שלמה העצומים, שנצבעו בצבעים כתומים של שקיעה. העמודים הטבעיים התפתחו כתוצאה מבליה באבן החול האדומה ע"י מים שזרמו במקום לפני שנים רבות מאוד. העמודים נקראים על שמו של המלך שלמה שבתקופתו פעלו במקום מכרות עופרת.

ואז הגיע החושך המוחלט. לא בכדי נבחר פארק תמנע לצילומים. בשעות החשיכה האתר אינו "מזוהם" באור סביבתי. למעשה מעל לראשים של כולנו נמצאים אין ספור כוכבים בכל רגע נתון. בשעות החשיכה אנחנו מתקשים לצפות ברובם המוחלט עקב אותם "זיהומי אור": פנסי רחוב, אורות בתים, אורות כלי הרכב ועוד שלל אמצעי תאורה מודרניים. בתמנע, כאמור, אין את כל אלה, ועם רדת החשיכה נגלו לנגד עינינו מיליוני כוכבים צפופים ומרהיבים. לזה בדיוק חיכינו כל היום.

עוד באתר:

מתקפה נרחבת

טהרן בוערת: תאגיד השידור הותקף מהאוויר; צפו בתיעוד

שלמה ריזל

יש לנו הקלטה

הישר מהקבינט: נתניהו ודרעי בשיחת חיזוק

יוסי חיים

הוא ולא אחר

צפו: יידל ורדיגר בראיון על האלבום החדש

מנחם טוקר

היום השלישי

נתניהו: "טהרן בוערת, לא נעצור עד הסרת האיום הגרעיני"

שלמה ריזל

בעזרת פנסי ראש פילסנו את דרכנו לאתרי הצילום: 'פטריה וחצי' ו'פטריה'. פטריות סלע אופייניות לנוף המורכב מאבני חול שנתבלו ע"י המים כאמור. התמקמנו בשורה ישרה, כדי לא להפריע זה לזה ואת המצלמות העמדנו על חצובות על מנת לשמור על יציבות. בחושך המוחלט לא ניתן ללכוד בצילום אלא את הכוכבים בלבד. רק באמצעות "חשיפה ארוכה" – תמונות בהן חיישן המצלמה חשוף לחלוטין במשך שניות ארוכות, ניתן ללכוד גם את הפטריות שהוארו באורות פנסי הכיס שהבאנו. הפנסים ש"צבעו" את הפטריות בצבע כתום והשילוב בין הפטריות ה"צבועות", לבין הכוכבים בכלל, וכוכב הצפון ושביל החלב בעיקר – יצרו תמונות מרהיבות עין.

ואז הגיע הרגע לו חיכינו יום שלם. התמקמנו מול הפטרייה לצילום אחרון – מסלולי כוכבים. למעשה, לא מדובר בצילום אחד. מדובר בצילום בזו אחר זו של עשרות תמונות (במקרה שלי כ160). כל אחת מהן אורכת בין 20 ל 30 שניות. (80 דקות של צילום ללא הרף). כמובן שאסור להזיז את המצלמה, ועל כן שלט מיוחד הוא שדואג לצילומי הרצף, כשאנחנו הצלמים מתרחקים מהר מהמקום ומתירים את הציוד היקר לצלם "לבדו". כל פנס טועה, כל מסך דולק של טלפון נייד – עשוי היה לקלקל את הצילום. לפני שעזבתי את המצלמה לבדה, ניסיתי ככל יכולתי לכוון את ה"קומפוזיציה" כך שהפטרייה המוצללת (בחירה אישית שלי, צלמים אחרים בחרו בצילום הראשון לצבוע שוב את הפטרייה) תופיע בצד שמאל, כשכוכב הצפון וסביבו הכוכבים כולם, ממוקם מצדו הימני העליון של הצילום. כך קיוויתי לתפוס כמה שיותר "עיגולים". אפקט של סיבוב הכוכבים סביב כדור הארץ נוצר בעקבות התנועה הסיבובית של הכוכב שלנו. הכוכבים גם הם נעים כל הזמן וביחד נוצרים ה"מסלולים".

כשחזרנו אל המצלמות לא ניתן היה לדעת מה העלנו בחכתנו. רק לאחר מסע ארוך הביתה מיהרתי למחשב לאחד את 160 התמונות לתמונה אחת מחוברת המציגה את המסלולים המרהיבים סביב כוכב הצפון. בתמונה הסופית גילתי גם הפתעה: 2 מטוסים שעברו בצד ימין במהלך כמה שניות של הצילום השאירו את חותמם בין הכוכבים. אתם מצליחים לזהותם?