אומרים שהם קולטים הכל…
מבינים, סופגים, מעכלים, בכמות שאנו לא יכולים להבין.
כמו לויין שקולט כל שדר וכל תדר…
עוד באתר:
מי זה, אתם שואלים?
הילדים שלנו…
ילדים קטנים וגם נערים שניחנים בזה במאוד, יש להם עולם משלהם, חיים משלהם, ומשחקים משלהם, וגם בנות, יש להם חברות שרק להן הם מתחברות, ומשחקים שרק הם ישחקו…
וכשועבדים קשה על החינוך כבר בגילאים הקטנים רואים פירות…
מתי הבעיה מתחילה?
שהילד נהיה לו דמות לחיקוי..
אם זה ילד קטן, יכול להיות לו דמות לחיקוי כמו אבא, אמא, רב בבית הספר, גדול בישראל, מישהו שהוא מאוד אוהב וממש ממש מתחבר אליו ולדמותו…
וכשמגיע הנער המתבגר שמתחיל לחקות מישהו לצד השלילי, פה כבר צריך לשים את הדגש…
אך הבה נבאר ענין זה שלב אחר שלב:
בפרשת השבוע מתחילה התורה לספר את הענין של המרגלים וכך כתוב (יג, א-ג): "וידבר ה' אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם, וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי ה' כולם אנשים ראשי בני ישראל המה".
כותב רש"י הקדוש: "כל 'אנשים' שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו".
המהר"ל הקדוש בספרו "גור אריה" מנסה לבאר את דבריו של רש"י, מדוע דקדק רש"י וכתב שדווקא באותה שעה היו כשרים, למה לאותה שעה בלבד?
ומבאר המהר"ל וזה לשונו: "אבל משנשלחו והיו שלוחיהם של רשעים למדו ממעשיהם ונעשים כמו המשלחים עצמם, לפיכך כאשר נתמנו כשרים היו, ואחר המינוי מיד רשעים היו, ולפיכך אמר לקמן (פסוק כו') מקיש הליכתן לביאתן שאף הליכתן בעצה רעה".
ואפשר להוסיף על הדברים גם את מה שכתב רבינו האור החיים הקדוש (ב) וזה לשונו: "או אפשר לצד שכוונת המשלחים הייתה רעה [לאפוקי ממה שכתב רש"י בתחילת הפרשה "שלח לך-לדעתך, אני איני מצווה לך", שהמרגלים נשלחו על דעתם של בני ישראל], תפעיל פועל הרע בשליח ויחזור להיות שלוחו של אדם כמותו, ויוולד בו תכונה רעה מה שלא הייתה בו קודם, כדרך שתיוולד בחינת הקדושה בשלוחי מצווה לטובה אות, ולזה הגם שהיו צדיקים, בתחילתם עשות ההליכה לרגל, נולד בהם תכונה רעה מכוח המשלחים ויעצו להדיח".
המרגלים בתחילה היו כשרים.
אך משנעשו שלוחיהם של רשעים.
התהפכה הקערה על פיה.
שלוחו של אדם כמותו.
יש לו ממי ללמוד, וממי לסגל תכונות.
בקורונה, אחד מחברי הקרובים בכולל האברכים בו אני לומד, אמר לי פעם משפט שיש בו במקצת אולי לבאר מה זה "שלוחו של אדם כמותו": "כשמישהו שולח אותי לסופר אם הוא בבידוד לעשות לו קניות, ואני יודע שהוא אחד שאוהב לקנות ירקות יפים, או דברים טובים שהוא קונה הביתה, אני משתדל לקנות לו את ההכי טוב שיש, בשביל שלא יתבאס ויכנס עוד יותר לעצבות, כי גם ככה הוא נמצא בבית בבידוד…"
זה המשפט, כי מה שהוא עושה אני רוצה לעשות בשבילו.
ויש כאן את המושג שעימו פתחנו, יש לי את מי לחקות, שאני מחקה את מה שהוא עושה בשביל להיטיב לו ולעזור לו, וכן גם להיפך…
לכן לא בכדי מצאנו בשאילתות דרב אחאי גאון (ג): "שאילתא דמחייבין דבית ישראל לרחומי חד על חבריה ולמיעבד בהדיה מצוה וגמילות חסדים דלא ברייה קב"ה לעלמיה אלא בחסד וברחמים דכתי׳ זכור רחמיך יי׳ וחסדיך כי מעולם המה ובעינן למיגמר מדרכיה דקוב"ה דאמר רבי חמא בר חנינא מאי דכתי' אחרי יי׳ ילכו כאריה ישאג וכי איפשר לו לאדם לילך אחר הקב"ה והלא כבר נאמר כי יי׳ אלהיך אש אוכלה הוא אלא אחרי דרכיו של הקב"ה מה הקב"ה הלביש ערומים שנ׳ ויעש יי׳ אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים מה הקב"ה ביקר חולים שנא׳ וירא אליו ה' באלני ממרא וגו׳ אף אתה בקר חולים מה הקב"ה קבר מתים שנאמר ויקבר אותו בגיא אף אתה קבור מתים מה הקב"ה ניחם אבלים שנאמר ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים".
זה הציווי האמיתי, להידבק ולחקות את מידותיו התרומיות של מלך מלכי המלכים.
שנדע תמיד, שהקב"ה שלח אותנו לעולם 120 שנה…
לא לפיקניק..
לעשות מצוות ומעשים טובים והישר בעיניו..
האם אין לנו את דמות החיקוי הטובה ביותר?
מלך מלכי המלכים.
שנתן בדור שלנו את מורי הדרך הנאמנים המאירים את חשכת המחנה, גדולי ישראל שליט"א..
הם אלה שמאירים לנו את הדרך, ממי ללמוד, כמה ללמוד, ואיך ללמוד.
וזה הלקח הנפלא שאנו צריכים ללמוד מהמרגלים, להיות שלוחים כשרים ונאמנים למלך מלכי המלכים.
מצאתי בס"ד סיפור נפלא על כך (אוצר הדרשות הקצרות, במדבר, פרשת קורח, עמוד תכא):
"סיפר האדמו"ר מגור, ה"בית ישראל" זצוק"ל, סיפור שהיה עם חסיד בתקופה הקשה שבין שתי מלחמות העולם:
"לאחר שנפטר לעולמו ה'שפת אמת', המשיך אותו בנו בכורו ה'אמרי אמת', ושימש כאדמו"ר החסידות בפולניה.
אחד החסידים מגור, שהיה עשיר גדול היה מתייעץ תמיד עם ה'שפת אמת' לגבי עסקיו. לאחר שנפטר האדמו"ר הזדמן לאותו חסיד עסקה גדולה מאוד שהוא היה צריך להשקיע בה. הוא נכנס ל'אמרי אמת' ליטול עצה.
החסיד שמע לעצתו של הרב, והפסיד את כל כספו… מאז הוא הפסיק להיות חסיד שלו.
כששאלו אותו למה?
הוא ענה: "אם הרב'ה עושה כאלו טעויות – הוא כבר לא רב'ה…"
יום אחד האדמו"ר נסע למרינבד, ואותו אדם הצטרף עם קבוצת החסידים שנסעו איתו. ובכל
למה? הרי אתה כבר לא חסיד שלו…?
'נכון', אמר החסיד, 'על אף שהוא לא רב'ה, הוא בן של רב'ה גם שווה משהו'…
פנה אליו ה'אמרי אמת', ואמר לו: 'תגיד לי למה קורח חלק על משה רבינו? משה רבינו קרע את הים, הוריד תורה מן השמים… פתאום הוא החליט לחלוק עליו?!'
שתק אותו חסיד.
אמר לו ה'אמרי אמת': "אחרי שהוא עשה את הטעות עם המרגלים, בא קורח ואמר, אם הוא עושה כאלה טעויות, משה הוא כבר לא רבינו, הוא כבר לא רב'ה…".
והוסיף ה'אמרי אמת' ואמר: " זאת משה רבנו נשאר משה רבינו וקורח נשאר קורח"…
והמסר הוא נפלא, שתמיד אנו צריכים לדעת שבחיים צריך שיהיה לנו ממי ללמוד, את מי לחקות, במעשיו הטובים, ולא לחשוב שאנחנו יודעים הכל, בבחינת "מכל מלמדי השכלתי"…
ובנימה אישית אבקש מקוראיי היקרים והצדיקים:
ב"ה זיכה אותנו השם יתברך במתנה שמי ידמה לה ומי ישווה לה, ילד בעל צרכים מיוחדים, בן 4.5 שנים..
הוא סובל מבעיות רפואיות מורכבות, שאחת מהן היא מחלת האפילפסיה..
ביום שני הקרוב הוחלט בעצת הרופאים ובברכתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל ובראשם מרן שר התורה שליט"א, להכניסו לניתוח ראש מאוד מורכב שיטפל בבעיה ובעזרת השם ובסיעתא דשמיא גדולה יעזור לו להתפתח ברמה הרבה יותר טובה…
אך עם ישראל היקר אני זקוק לעזרתכם…
אשמח שכל מי שיכול לקחת על עצמו קבלה קטנה או פרקי תהילים ביום שבת, או אפילו ספר דברים שגדולתו ומעלתו גדולה לזכות :
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.
בתושח"י.
תבורכו מפי עליון.
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים.
