בעוד חברי הכנסת והנציגים החרדים תולים יהבם בחוק הגיוס ההולך ומתגבש, בתיווכו של השר לשעבר אריאל אטיאס וסגן השר אורי מקלב - שהשיגו באחרונה התקדמות אחר שינוי המחזיק בתפקיד שר הבטחון מיואב גלנט לישראל כץ, ההתנגדות של חלק מהרבנים מתפרסמת כעת, נוכח הפשרות המוצעות בחוק.
הפרטים שנחשפו אמש לראשונה ב'אמס' על כך ש"ביממה האחרונה החלו לעבוד על הניסוח הסופי של חוק הגיוס לקראת הנחתו על שולחן וועדת חוץ וביטחון, כשעל הניסוח, הנציגים החרדים האחראיים על עניין הגיוס, נציגי משרד הביטחון ונציג ראש הממשלה".
גדולי התורה הספרדים, שניים מתוכם חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס, יוצאים במסמך 'דעת תורה' דרמטי לחברי הכנסת נגד חוק הגיוס המתגבש. לפי הוראתם, יש לקדם חוק גיוס, אך ורק ללא יעדי גיוס וללא מסלולים צבאיים לחרדים.
עוד באתר:
בנוסף מורים הרבנים כי דינו של אינו לומד תורה יהיה כמו של לומד תורה. לדבריהם, במצב הנוכחי אם אין יכולת לקדם חוק ללא יעדים, יש להימנע מקידום חוק גיוס.
עוד הם מציינים כי ככל שמספר העריקים גדל, הבעיה של המדינה גדלה. הרבנים מגדילים לעשות ומורים לח"כים להחזיר את הדיחויים ללא התניות, כפי שהיה בעבר כמו 'חוק טל'.
המכתב המלא תחת הכותרת "דעת תורה - בעקבות הדיונים על חוק גיוס":
א. בתאריך ד' בתמוז תשפ"ד התאספו כל גדולי ראשי הישיבות וחכמי התורה שליט"א, והבהירו את גודל האיסור להסכים לכל חוק הכולל יעדי גיוס וכדומה. וכן את האיסור החמור לכל שומרי המצוות - בין בחורים ובין נשואים ואף אם אינם במסגרת לימודים - להתגייס לצבא או למסלולי שירות ותעסוקה לרבות המסלולים ה"חרדיים" שהוקמו או שרוצים להקים, בהיות ועצם ההימצאות תחת הנהגת הצבא גורמת לבסוף לעזיבת המצוות וקלקול עד לעבירות החמורות שבתורה, ורבים חללים הפילה כנודע. וכן התפרסמה הוראת מרן הגר"ע יוסף זיע"א וגדולי חכמי התורה.
ב. יש להבהיר כי עצם המצאת 'דיון' על כאלו ש"אינם לומדים", הינה עיוות המציאות וזריקת אבן אחר הנופל. כי פעמים רבות מצוי שעוברים משבר זמני ולאחר מכן שבים אל דרך המלך, ורוב המשברים הם זמניים. מלבד שיש בכך הטלת דופי בבני הישיבות כאילו רבים מהם מנותקים מעסק התורה, ומוציאים לעז על עולם התורה ומחללים שם שמים.
ג. והנה בימים אלו מתנהלים מגעים לחקיקת חוק הכולל יעדי גיוס וכו', אשר יעמיד בסכנה רבים מבני הציבור החרדי ליפול לצבא אשר הינו מקום עקירת התורה ואיבוד ב' עולמות. והדבר ברור שהצעות אלו לא רק שמהוות הפקרת דמם של אותם נשמות, אלא גם יביאו נזק וחורבן לכל עולם התורה, וכהשלכה מכך מספר הנופלים לצבא ילך ויתעצם בהיקפים גדולים מאד רח"ל. ובנוסף עצם ההסכמה לכך אפילו בשתיקה, מהווה חילול ה' נורא. וכן תגרום בהכרח שינוי תודעתי בנתינת לגיטימציה לצבא, ופריצת חומות ההבדלה של הציבור החרדי והכנסתו אל תחת שליטתם ותרבותם - שזאת עיקר מגמתם הזדונית כנודע.
יש להדגיש כי האחריות הרובצת על כתפי חכמי התורה הספרדים שליט"א הינה כפולה ומכופלת, בהיות ורבים מהבחורים הספרדים הינם ממשפחות מתחזקות או מערי פריפריה וכדומה, באופן שאין להם מספיק סביבה תומכת. ומשכך כל חוק הכולל יעדים או פיתויים לשילוב במסלולי תעסוקה צבאיים וכל כיו"ב, עלול להפיל מקרב מחננו חללים רבים. וחובתינו עצומה לפעול בכל תוקף למנוע כל חוק שיש בו סיכון.
דא עקא שישנם כאלו אשר הפחד אחז בהם, ומכורח הלחץ מול מצב עריקות ושלילת תקציבים וכדו', הינם מתפתים אחר פשרות שונות של חוקי גיוס הכוללים יעדים או שילוב חרדים במסגרות צבאיות וכדומה, ומכח שהם מבקשים לדאוג רק לציבור מסויים שאותו הם מייצגים, הם מחוררים חור בספינת היהדות החרדית כולה ומאיימים להטביעה. ו"גדול המחטיאו יותר מן ההורגו".והנזק בזה הוא נוראי גם להם וגם לכלל הציבור, ואיסור מוחלט להיגרר אחריהם.
ד. הננו להורות כי במצב הנוכחי שאין יכולת להסדיר חוק התואם את דעת התורה, יש להימנע מכל עיסוקי החקיקה הללו ולהניח הדבר בידי הקב"ה. כי אין אנו בעלי בתים על התורה לעשות בה כרצוננו, ולא על שום נשמה מנשמות ישראל לעשות בה מסחר רח"ל. ובודאי התורה הקדושה תדאג לה ולשומריה.
ואדרבה ככל שמספר העריקים הולך וגובר, יד הרשויות על התחתונה. וכל בר דעת מבין שאין ביד מדינה להוציא ציבור שלם מחוץ לחוק, ואינם יכולים ליישם את חוקיהם על ציבור שלם. ומה לכם כי תבהלו?. ואין ספק שגם ההתלכדות הציבורית תמשיך להתחזק ולעמוד בס"ד כחומה בצורה מול כל איומי המעצרים ודומיהם, שהרי נצא כולנו למחות בכל מקרה של מעצר ח"ו.
ועל ראשי המפלגות להחזיר את הסדר הדיחויים שיהא ללא התניות כבעבר, ולהבהיר את האמת הנצחית כי על המדינה להתאים את חוקיה לחוקי התורה הקדושה ולא להיפך, כמשל העגלה המליאה והריקנית שאמר מרן החזו"א זצ"ל.
על המכתב חתומים מטה שניים חברי מועצת חכמי התורה של ש"ס: מרנן הרבנים הגאונים רבי שלמה בן שמעון ורבי שלמה מחפוד. לצידם חתומים גדולי ראשי הישיבות הספרדיים, הגאונים רבי משה צדקה, רבי עמנואל טולדנו, רבי אביעזר תופיק אביעזרי, רבי מסעוד בן שמעון, רבי יעקב חיים סופר, רבי יצחק רצאבי, רבי בן ציון מוצפי, רבי בניהו שמואלי, רבי יצחק כהן, רבי יצחק ברכה ורבי יעקב שכנזי.
