ועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, שמעה היום סקירה מדינית חסויה משר החוץ גדעון סער. בפתח הישיבה אמר יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין: "לפני 15 שנה הגיע אלי שגריר של אחת ממדינות אירופה הידידותיות מאוד למדינת ישראל ואמר לי שהוא לא מבין דבר אחד: למה לישראל מאוד חשוב תמיד לחזר אחר אלה שעוינים אותה ולזלזל באלה שאוהבים אותה ותומכים ואני זוכר את המסר הזה של אותו שגריר לאורך כל השנים.
לכן כשראיתי את ההצרחה, בין השגרירות באירלנד לשגרירות במולדובה, אם אפשר לקרוא לזה כך, אמרתי לעצמי שאני מקווה מאוד שזו המגמה. דווקא בעולם המורכב מאוד שאנחנו נמצאים בו היום ודווקא בקשרים הלא כל כך ברורים ולא רק הבילטרליים, בין המדינות השונות, המגמה הזו של חיזוק הקשר של אלה עם פוטנציאל תמיכה ופחות חיזור ושכנוע של אלה שמילא לא איתנו ולא יהיו איתנו זו נקודה מאוד ברוכה בעייני".
שר החוץ גדעון סער אמר: "השנה הבאה, שנת 2025, היא שנה שגם תהיה שנה מאתגרת, אבל גם שנה עם הזדמנויות גדולות, עם ממשל חדש בראשות הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, שאנחנו זוכרים איך הייתה הקדנציה הראשונה שלו, אנו רואים מי ממונה לתפקידי המפתח בממשל שלו, זה לא אומר שבכל דבר יהיו הסכמות ולא יהיו יותר ויכוחים, אבל זה בהחלט נוסך מקום לאופטימיות.
עוד באתר:
אחרי תום תקופת בורל באיחוד האירופי, אחרי שהייתה חתירה לבטל את הסכם האסוציאציה עם ישראל, אני יכול להגיד שתחת השרה החדשה נקבע בעוד חודשיים מפגש אסוציאציה שאני מוביל בבריסל, ובהחלט אנחנו מצפים לפתוח דף חדש של דיאלוג קונסטרוקטיבי עם האיחוד האירופי."
הדיון כאמור היה חסוי ואלו הנקודות שעלו בו וניתנות לפרסום:
שר החוץ הרחיב על החלטתו לסגור את השגרירות באירלנד ואמר כי הוא רואה בהתנהלות האירית מרכיבים אנטישמיים המתאפיינים בדה-לגיטימציה ודה-הומניזציה של ישראל תוך סטנדרטים כפולים וכי הקש האחרון היה הצטרפות אירלנד לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בהאשמות של ״רצח עם״ תוך ניסיון להרחיב את הגדרת רצח עם. הוא הוסיף כי קיבל חוות דעת מקצועית מהמשרד שתמכה בהחלטתו. בנוסף אמר השר כי על ישראל לפעול לפתיחת נציגויות חדשות במדינות הבלקן ומדינות אפריקה, שם כוחות כמו טורקיה ואיראן משקיעים מאמצים רבים וכי כבר בקרוב תיפתח שגרירות במולדובה.
שר החוץ התייחס למצב בסוריה והרחיב על הליך קבלת ההחלטות שהוביל לתפיסת אזור החיץ ולתקיפת יעדים אסטרטגים של צבא אסד. הוא אמר כי המציאות החדשה בסוריה מייצרת אתגר רב מימדי בכמה מישורים. לדבריו הפעילות של צה"ל בסוריה גוררת ביקורת בין לאומית, דבר המייצר אתגר מדיני והסברתי. הוא הבהיר כי אין לנו שאיפות טריטוריאליות בסוריה אך יש לנו דרישות ביטחוניות וכי אנו נחושים למנוע התפתחות של איום בדומה לחמאס וחיזבאללה בגבולנו עם סוריה.
נושא נוסף אליו התייחס השר סער הוא החלטת בית הדין הפלילי הבין לאומי (ICC) על הוצאת צווים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר. הוא תיאר את הפעילות המדינית בנושא וציין כי יש כוונה לעבור מהגנה להתקפה תוך הידברות עם ידידותנו. הוא העריך שבתקופה הקרובה תהיה חקיקת אמריקאית נגד בית הדין כמו גם נגד מדינות שישתפו פעולה עם בית הדין נגד בנות ברית של ארה"ב.
שר החוץ התייחס לנושא התודעה ואמר שישראל נמצאת בפיגור גדול בתחום ושהמילה הסברה משקפת התגוננות. הוא ציין שעברה החלטת ממשלה לתקציב מוגדל לשנת 2025 המיועד למלחמת התודעה. לדבריו זו חזית קרב שנותנת לנו את אורך הנשימה במרחב הצבאי. הוא ציין כי הטיל על מנכ"ל המשרד לגבש תוכנית מסודרת איך יוקצו הסכומים ומה התפוקות שברצוננו להשיג תוך קביעת יעדים מדידים. הוא הוסיף שהמטרה היא ליצור מערך מסודר, מסונכרן, עם יכולת להעביר מסרים אחידים בזמן קצר.
לגבי נושא החטופים אמר שר החוץ כי הנושא מועלה על ידו בכל שיחה מדינית, הוא אמר כי אנו פועלים מול מדינות שיש להן מנופי לחץ על חמאס, נאבקים בכל פורום על ההתניה בין שחרור החטופים להפסקת אש, מובילים משלחות של בני משפחות חטופים לחו"ל, ומקרינים לבני השיח שלא להוריד את הנושא מסדר היום.
שר החוץ השיב בהרחבה לשאלות חברי הכנסת שעסקו בין היתר ביישום חוקי אונר"א, ההסכם מול לבנון, הגנה על חיילי צה"ל בחו"ל, סנקציות על איראן, פעילות צה"ל בצפון הרצועה, היערכות לעידן טראמפ וההתמודדות עם הקמפיין בחו"ל נגד "אלימות מתנחלים" לכאורה.
