מדליקים נרות בכניסה לבניין? אתם עושים טעות

הגאון הרב אברהם יוסף התייחס בפינתו – 'אורחות חיים' ב'קול חי', למספר הלכות הנצרכות לימי החנוכה ולהדלקת הנרות.

"כידוע", אמר הרב, "האשכנזים נוהגים להדליק כל אחד מהבנים לעצמו חנוכיה נפרדת ומברכים. לא רק בבית, גם הבחורים שנמצאים בישיבה מדליקים, אלא שכאן צריכה להיות תשומת לב".

"אני זוכר בלומדי בצעירותי בישיבת קול תורה, ראש הישיבה הגרש"ז אוירבך זצ"ל, היה מורה לכל בחור להדליק בחלון נפרד, להדליק במקומות נפרדים. לא נתנו אז להדליק בחדרים מחשש לשריפה, ולכן היו מדליקים בחדר האוכל. בחדר האוכל היו הרבה חלונות, וכל אחד השתדל להדליק בחלון נפרד. פעמים שזה לא היה ניתן, אז היו מדליקים בשני קצוות של חלון אחד. זאת אומרת שניכרת הדלקה של כל אחד בפני עצמה".

עוד באתר:

יוצא דופן

מאזינים לזאנוויל: הרבי שלא תועד מעולם לצד ר' דוב

אליעזר חסיד

צפו

אחרי הביקור במפקדה: רה"מ בהסכם גג בקריית גת

חיים שער

צפו ותתחזקו

החטוף בקריאה מרגשת: "שנתיים חלמתי להניח תפילין"

פנחס בן זיו

צפו

תיעודים מרהיבים מהרחפן: הרחובות נצבעו בשחור

שמעון כץ

הלכה נוספת: "מההלכה הזו שהנהיג מורנו ורבנו הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך עליו השלום, נלמד הלכה נוספת. יש היום מנהג שאינני יודע מי המציא אותו. בבני ברק מדליקים את נרות החנוכה בכניסה לבית, בשביל הכניסה. קודם כל, אתה לא יודע לשייך את החנוכייה למי היא שייכת. והרי צריך שיהיה היכר מי הוא המדליק, מאיזה בית הוא. אם יש לי למשל בית בקומה ראשונה ושנייה, אני מדליק ליד החלון. ואם יש כמה חלונות לרשות הרבים, כל אחד מבני הבית מדליק בחלון נפרד. יש היכר, יש הפרדה בין חנוכייה לחנוכייה. אחרת, יהיה טעות, לא יבינו כמה נרות מדליקים בלילה הזה. מתוך הטעות, עלולים אנשים להתבלבל ולהדליק שלא כהוגן. לכן, צריך להפריד את החנוכיות".

הרב מוסיף: "זה נכון בבית, קל וחומר בכניסה לבית. אף אחד בוודאי לא תולה שלט לומר, משפחה כזו או משפחה כזו, ילד כזה או בן כזה, בוודאי שלא. לא כותבים. אם כך, מה התועלת בכל ההדלקה הזו? נכון שמי שגר בקומה ראשונה ורוצה להדליק בפתח ביתו שנראה לרשות הרבים, תבוא עליו ברכה, אבל זה דווקא על הקומה הראשונה, שהכניסה ניכרת שזה המדליק בקומה הראשונה. אבל כל הדיירים האחרים, בין אם זו דירה עורפית ובין אם זה קומות אחרות, כל שכן אם זה קומה שלישית ומעלה, אין שום שיוך לנרות, לאלה שהם מתגוררים בקומה שלישית ומעלה".

"לכן, זה מנהג מאוד לא נכון מה שנוהגים להדליק בכניסה לבית, בשביל, זה הנהגה לא נכונה, גם לאשכנזים שנוהגים כל בני הבית להדליק, ובוודאי שלא לברך במקום כזה, הברכה יכולה להיות כשיש השתייכות. אבל בכניסה לבית אין שום השתייכות. לו יצוייר שבבית משותף, כל הדיירים היו משתתפים בפרוטה ומדליקים בלובי, יעלה בדעתנו שיצאו ידי חובה? בוודאי שלא, כי הלובי לא שייך לאף אחד, זה לא בית של אף אחד, זה מקום של מעבר, כך אותו הדבר, שביל הכניסה הוא מקום של מעבר, איך אפשר להדליק בו? לכן ההנהגה הזאת אינה נכונה".

"במקום שאדם מדליק בבית, משתדלים ככל האפשר להפריד, להרחיק, לכן, אם יש חמישה-שישה ילדים ב"ה, ויש רק שני חלונות, לא ידליקו כולם בחלון. בעל הבית ידליק בחלון הפונה לרשות הרבים. יתר הבנים, בחלונות אחרים שנראים לבני הבית, או אפילו על השולחן ועל השידה, העיקר שיהיה נראה היכר, בין חנוכיה לחנוכיה, שלא יהיה ערבוב וחוסר הבנה כמה נרות מדליקים באותו לילה. ההנהגה הזאת, להדליק את החנוכיות בצורה מעורבבת, היא הנהגה שצריך לתקן אותה, זאת לא הנהגה נכונה כלל ועיקר".

"במנהג הספרדים, בעל הבית בלבד מדליק, בין אם יש לו איתו בני בית נוספים, כגון שהבן הנשוי גר בבית של ההורים, ובין אם אין לו שום אחד מלבד הוא ואשתו. הם כמו זוג לבד, הם מדליקים נרות בברכה, כמות בני הבית לא מעלה ולא מורידה. והרי אפילו אדם בודד, רשאי לברך".

האזינו לדברים המלאים: