למרות התנגדות 'עוצמה' וטסלר: חוק הרווחים הכלואים אושר

אושר סופית: הצעת החוק בעניין מיסוי רווחים לא מחולקים (חוק הרווחים הכלואים) אושרה במליאת הכנסת ברוב של 59 ח"כים שתמכו מול 58 שהתנגדו. חברי עוצמה יהודית וח"כ טסלר התעקשו עד הרגע האחרון. הרוב התאפשר לאחר שראש הממשלה נתניהו הוזעק ממיטת האשפוז בבית החולים, וח"כ ביסמוט הגיע בעיצומם של ימי השבעה על אמו ע"ה.

ובאגודת ישראל, לאחר סאגה ממושכת, ח"כ אייכלר נמנע בהצבעה, ח"כ רוט לא נכח במליאה, וכאמור, ח"כ טסלר הצביע נגד.בעוצמה יהודית חרג ח"כ אלמוג כהן ותמך בחוק, למרות עמדת מפלגתו.

ומאחורי הקלעים של הצבעת אייכלר – בפרסום ראשון: במהלך הלילה סוכם בין מזכיר הממשלה לח"כ אייכלר שכבר בשבוע הבא יקבל נוסח חוק מתוקן שיאפשר ללומדי התורה להמשיך ללמוד ללא הפרעה. הדבר אפשר את פריצת הדרך למהלך החשאי של הימנעות אגודת ישראל בהצבעה.

עוד באתר:

ממתק לשבת

התם חשש מאשתו; חתך את הדג ומצא יהלום | צפו

הרב נהוראי משה אלביליה

כך זה נראה

פיצוצים ברצועת עזה: מנהרה ומחסן אמל"ח הושמדו • צפו

קובי פינקלר

צפו

בתום מחאה סוערת: המשטרה פינתה את המפגינים מהכביש

שמעון כץ

לחנו של הרב

נשא לבבנו • אריק דביר בסינגל חדש מהסליחות

אליעזר חסיד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ הגיב לאישור החוק ומסר: "העברנו חוק אחראי וחשוב לטובת הכלכלה הישראלית ותקציב המלחמה. לצערי השר בן גביר בחר לפגוע בראש הממשלה ולהטריח אותו ממיטת חוליו ולסכן את קיום הממשלה והכלכלה בשביל ספינים והפרחת המצאות באוויר. אני מודה לראש הממשלה על הגיבוי, המנהיגות, הנחישות והאחריות ולחבריי לקואליציה על העברת החקיקה. יש לנו אחריות על הכתפיים – והיא להמשיך להוביל יחד תקציב שישרת ניצחון וביטחון ואת אזרחי ישראל".

אז מה אומר החוק שאושר? הצעת החוק, המהווה חלק מתיקוני החקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025, מבקשת לתת מענה לכך שבמסגרת המיסוי הדו שלבי החל על חברות בישראל, שמטרתו עידוד ביצוע השקעות לפיתוח החברות והמשק בישראל – בוחרים חלק מבעלי השליטה בחברות לבצע השקעות המשמשות בעיקר להקטנת גובה המס שישלמו. מצב זה מתמרץ גם יחידים להתאגד כחברה, וזאת על מנת להיכנס למסגרת זו.

בפועל, חלק מהחברות צוברות את הרווחים ובוחרות להשקיע אותם בהשקעות פסיביות, שאינן בהכרח מביאות לפיתוח החברות והמשק, דוגמת השקעות בשוק ההון ובשוק הנדל"ן. חברות אלה נמנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים, ומהוות עבור בעלי המניות המהותיים בחברות, כמעין "ארנק", בהן הם אוגרים הון.

כעת, מוצעים תיקונים בפקודת מס הכנסה שנועדו לצמצם תופעה של אגירת רווחים בחברות ארנק וחברות החזקה. בין היתר, מוצע כי במקרים של חברות שבהן שיעור הרווחיות עולה על 25%, בעלי החברה יחויבו במס על חלקם בהכנסה החייבת של החברה. עוד מוצע מודל שיתמרץ חלוקה של רווחים שאינם משמשים ישירות את פעילות החברה, כך שהחברה תישא בעלות של 2% מס בכל שנה על שיעור הרווחים הלא מחולקים של החברה, מעבר לגובה מגן מס של 750 אלף ש"ח שיינתן לחברות עם פעילות עסקית ממשית.

כדי שלא לפגוע בפעילות התעשייתית, מוצע שלא להכליל בבסיס המס את הרווחים הלא מחולקים שמקורם בהכנסה של מפעל תעשייתי שחלו עליה הטבות לפי חוק עידוד השקעות הון. בנוסף, מוצע כי חברות תעשייתיות וחברות קבלניות תוחרגנה אף הן מהחוק, מתוך רצון למסות חברות החזקה בלבד. כמו-כן, מוצע ליצור מסלול נוסף לפיו במקרה שהחברה תחלק 6% דיבידנד בשנה, היא לא תידרש לשלם את המס בגובה של 2% על כלל רווחיה הצבורים. החברה תוכל לבחור מידי שנה את המסלול המועדף עליה.

ח"כ ינון אזולאי הציג אתמול, עם תחילת הדיונים, את ההצעה ואמר: "שיקפנו את המצב בוועדה ואמרנו שיהיה קשה לגבות בשנת 2025 ושיהיה קשה להגיע ליעד של ה-10 מיליארד. מה שניסינו לעשות זה שהאגרנים הגדולים כן ישלמו בסופו של דבר. אנחנו לא באנו להגן על הטייקונים אלא להביא את הכסף למדינה. אבל גם כשמביאים כסף למדינה צריך שזה יהיה בצורה נכונה ויגיע בצורה בטוחה. אותם אלו שגובים מהם מחזיקים מאות אלפי עובדים במשק ואין לנו עניין להפיל אותם, אלא יש לנו עניין שישלמו ושיהיה שיתוף פעולה".

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "שיטת המיסוי הדו־שלבי מייצרת יתרון מובהק לפעילות באמצעות חברה בהתייחס לעיתוי תשלום המס על ההכנסה. עצמאי ושכיר נדרשים לשלם את כלל המס החל עליהם במועד הפקת ההכנסה, ואילו בפעילות באמצעות חברה, נדחה תשלום המס של היחיד עד המועד שבו הרווחים מחולקים לבעלי המניות. המדינה רואה יתרון בדחיית מועד תשלום המס בשלב השני בכך שהדחייה מייצרת תמריץ מיסויי לחברה לבצע השקעות ולהגדיל את פעילותה. באופן זה, המדינה "מוותרת" למשך תקופה על מס הדיבידנד ובכך מסייעת במימון ההשקעה, מתוך הבנה כי הדבר יביא להגדלת הפעילות הריאלית במשק, עידוד צמיחה והגדלת הרווחה בטווח הארוך, שיתבטאו גם בהכנסות ממס בהמשך.

יחד עם זאת, בפועל, כתוצאה ממערך התמריצים הקיים, ישנן חברות הצוברות את הרווחים (לאחר תשלום מס חברות) ובוחרות להשקיעם בהשקעות פסיביות (בעיקר בשוק ההון ובנדל"ן) ולא בהשקעות ריאליות. חברות אלה נמנעות מחלוקת הרווחים כדיבידנדים ליחיד, ומשמשות ליחיד כמעין "ארנק" שבו הוא אוגר הון. דחיית תשלום השלב השני במיסוי הדו־שלבי, מותירה בידי בעל המניות סכום גבוה יותר הזמין להשקעה על ידי החברה, והרווחים מהשקעות אלה ממוסים גם הם רק בשלב הראשון ומושקעים פעם נוספת. כתוצאה מכך, בחברות אלה המס על הדיבידנד אינו נדחה באופן זמני, אלא דה־פקטו הדחייה עלולה להיות קבועה. מצב זה כרוך באובדן הכנסות המדינה של מיליארדי שקלים חדשים בשנה".