לפי המסורת היום יום פטירתו של הגדול בפוסקים בכל הדורות, וגם פילוסוף חשוב, איש מדע, רופא ומנהיג האומה. דוד גדנקן עם 10 דברים שרציתם לדעת על הרמב"ם.
א. משה בן מימון הדיין, נולד בעיר קורדובה שבחבל אנדלוסיה שבספרד. שנת הולדתו נתונה במחלוקת. לפי הרמב"ם עצמו הוא נולד בשנת 1138 . נכדו רבי דוד הנגיד טען כי סבו רבי משה בן מימון נולד בשנת 1135.
ב. אביו של משה היה רבי מימון דיינה של קהילת קורדובה. שם משפחתו של רבי מימון נקראה אז בן עובדיה (בערבית המדוברת דאז אבן עבדאללה). משפחתו של הרמב"ם מתייחסת לשושלת של רבי עובדיה הדיין בקורדובה, בייחוסה משפחה של דיינים וחכמים. רבי משה היה הדור השביעי למשפחה זו.
עוד באתר:
ג. מורהו הראשון של רבי משה היה אביו רבי מימון הדיין, משם המשיך ללמוד תורה מרבי יוסף אבן מיגאש, אשר גם הוא שימש כדיין בקורדובה. הרמב"ם העיד על מורהו זה באומרו: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו וכמוהו לא היה לפניו מלך במנהגו ובדרכו".
ד. הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של מורהו של רבי יוסף אבן מיגאש והכוונה לרבי יצחק אלפסי שאנו מכירים בכינויו הרי"פ. הרמב"ם העריץ את מוריו ורבותיו אולם זה לא מנע ממנו, כשגדל והיה גדול מאד בתורה, לחלוק עליהם בעיקר בדברי תורה.
ה. הרמב"ם היה שקוע רובו ככולו בלימוד התורה אולם סקרנותו הרבה לחכמה רחבה ומגוונת הביאה אותו לידידות וחברות עם בנו של אבן אפלח האישביליי, חכם מוסלמי, איתו למד מתמטיקה,פילוסופיה ורפואה. הרמב"ם הקדיש עצמו בעיקר להגות יומם ולילה בתלמוד , בדברי גאונים בכתבי קודש רבים ומגוונים וכך במהרה יצא שמו כעילוי גדול.
ו. משפחת הרמב"ם נאלצה לעזוב את קורדובה עקב פלישה של שבטי האל מווחידון שהגיעו לספרד מצפון אפריקה ורדפו במיוחד את היהודים. המשפחה הגיעה לעיר פס שבמרוקו . לאחר שגם שם החלה רדיפת יהודים. (ישנן אגדות כי הרמב"ם נאלץ להתחזות למוסלמי).
בעקבות הרדיפות האכזריות כתב הרמב"ם אגרת הידועה בשם "איגרת השמד". בכתב זה הורה הרמב"ם לאחיו היהודים כיצד לעמוד בפני תופעת השמד שהיו בספרד ובמרוקו. הרמב"ם המליץ כי תרי"ג מצוות יקיימו, משום הסכנה, בבית פנימה, ומחוץ לבית ניתן למלמל דברים ריקים מתוכן בזכות המוסלמים.
ז.בשנת 1165 הפליג הרמב"ם ומשפחתו מעיר נמל שהיום הינה בתחום מרוקו הספרדית, אל עבר עכו שבארץ ישראל. בעכו דאז קהילה יהודית גדולה וחשובה שקיבלה את הרמב"ם ומשפחתו בכבוד וביקר. הרמב"ם ביקר בירושלים, התפלל למרגלות הר הבית ומשם נסע להתפלל במערת המכפלה אשר בחברון.
אצטט מתוך ספר חרדים, מצוות התשובה פרק ג' " …ביום שלישי ד' חשוון יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו. ובאחד בשבת, ט' בחודש יצאתי מירושלים לחברון ,לנשק קברי אבותי המערה … ושני ימים אלו נדרתי שיהיו יום טוב ותפילה ושמחה לה' לאכילה ולשתייה …וכשם שזכיתי וראיתי בחורבנה כך אזכה אני וכל ישראל לראות בנחמתה, אמן".
ח.משפחת הרמב"ם המשיכה בנדודיה, ירדה למצרים והשתקעה שם,הסיבה למעבר היתה כיבוש ארץ ישראל בידי הצלבנים מחד ומיעוט פרנסה מאידך. בתחילת התיישבותם במצרים גרה משפחת הרמב"ם באלכסנדריה וכעבור כחמש שנים עברו לאזור קהיר העתיקה (פוסטאט). רבי משה בן מימון נשא שם לאשה את בתו של מישאל הלוי בנו של ר' ישעיהו החסיד הלוי אלתקא. בקהיר העתיקה נולד בנו יחדו אברהם (לאחר ששנים מבניו נפטרו).
ט. הרמב"ם כיהן כמנהיגה הרוחני של הקהילה הקהירית. המצרים כינוהו בתואר "ראיס אל יהוד" זאת כיוון שהיה ראש היהודים במצריים. פרנסתו של הרמב"ם באה בעיקר מהשקעותיו בעסקי אחיו, שהיה בעליה של ספינה וסוחר גדול באבנים יקרות. האח טבע עם ספינתו וניספה, הרמב"ם באבלו הכבד נפל למשכב לתקופה ארוכה. הרמב"ם החל להתפרנס מעבודתו כרופא ובמהרה נודע כאחד מהטובים ברופאי מצרים.
המוניטין שלו כרופא מומחה הביאה אותו לקבלת המינוי של הרופא האישי של בית המלוכה ושל שועי העם. תוך כדי עבודתו כרופא שקד הרמב"ם על עיסוקו התורני והתעמקותו בתורה והלכותיה. שקידה זו הביאה לכתיבה עניפה ביותר של ספרות תורנית וכן כתיבת אגרות הלכתיות לאחיו היהודיים ברחבי תבל כדוגמת "אגרת תימן" הדרכת אחיו מתימן בעקרונות האמונה.
י. קצרה היריעה מלפרט את כל כתביו של הרמב"ם, כתיבה שנחשבת עד היום כאדריכלות פאר בהלכה היהודית. משנה תורה או השם הי"ד החזקה (י"ד קרי ארבעה עשר כרכים). מורה נבוכים, אגרות הרמב"ם ועוד ועוד. כאן החובה לציין כי בגניזה הקהירית נמצאו כתבים רבים של הרמב"ם בנושאים פילוסופיים, רפואיים, אגרת תחית המתים וכד'. חוקרים רבים עמלים עד היום על 11 ספרי רפואה שכתב הרמב"ם בשפה הערבית וכמה בשפה העברית. תורתו של הרמב"ם בעיקר בנושא המצוות הינה אוקיינוס של בינה בהלכה.
היום כ' בטבת חל יום הזכרון לפטירת הרמב"ם (812 שנים לפטירתו). הרמב"ם נפטר בקהיר העתיקה, המסורת מספרת כי הרמב"ם ציטט ערב מותו את הפסוק "אל נא תקברוני במצרים" וגופתו הועברה לקבורה בטבריה.
(ציונו נמצא בסמוך לקברותיהם שלרבי יוחנן בן זכאי והשל"ה הקדוש). כיום בסמוך הוקם מרכז מבקרים תחת השם "מרכז מורשת הרמב"ם".
