המועצה האזורית נגד עיר חרדית: "יש להם מספיק"

מאבק חריף מתנהל בין המועצה האזורית באר טוביה לרשויות התכנון סביב תוכנית "רובע האלה" – פרויקט בנייה מאסיבי המתוכנן על אדמות חקלאיות של היישובים תימורים, ינון וערוגות. בעוד הרשויות מציגות את הפרויקט כהרחבה טבעית של העיר קריית מלאכי, במועצה האזורית טוענים כי מדובר בניסיון להקים עיר חרדית חדשה שתפגע בחקלאות באזור, כך דווח ב'ישראל היום'.

"זו תוכנית חסרת הצדקה", אומרת לימור פריז-ברנס, סגנית ראש מועצת באר טוביה. "לקריית מלאכי יש מספיק עתודות בנייה בתוך גבולותיה לעשרות שנים קדימה, כולל אפשרויות להתחדשות עירונית ומתחם בסיס מז"י שיתפנה בקרוב".

לדבריה, "קריית מלאכי מן הסתם מאוד רוצים את זה ואנחנו מתנגדים. קריית מלאכי רוצה להתרחב, אבל יש לה מספיק אדמות בתוך הקו הכחול שלה עם עתודות בניה ולעשרות שנים קדימה. לפני שהם נוגסים מהאדמות החקלאיות של באר טוביה. יש להם עניינים של פינוי בינוי, אפשר להרוס ולבנות ולשפר את חייהם. יש להם מספיק לאן להתרחב לפני האדמות של באר טוביה".

עוד באתר:

מתוך 'שולמלייכם'

מיוחד: קובי ברומר במחרוזת עם אלי קליין ואיצי ברי

שימי ברוורמן

אסון באינדונזיה

המטוס התרסק על צלע ההר, איש מהנוסעים לא שרד

שמעון כץ

חילוץ מורכב

רכב הסעות עם ילדים עף לתעלה לאחר התנגשות במשאית

אבי יעקב

תמונת מצב

ישראל נערכת לכל תרחיש: טראמפ יחליט לגבי תקיפה באיראן

קובי פינקלר

עוד אמרה פריז-ברנס, "הורסים אזור כפרי שלם ללא הצדקה, פוגעים בפרנסה של החקלאים ש-50-60 שנה מעבדים את האדמה, לוקחים להם את האדמה, הביטחון התזונתי של המדינה נפגע. כמו כן, עניין העתקת התשתיות למקום אחר יעלה כל-כך הרבה כסף, בריכות ביוב והגירה, קווי חשמל, גז, וכל-כך הרבה תשתיות", מסבירה פריז-ברנס.

נקודת מחלוקת מרכזית נוגעת להגדרת הפרויקט. בעוד הרשויות מציגות אותו כשכונה, היקף התוכנית – 6,000 יחידות דיור לעומת 7,000 הקיימות בקריית מלאכי – והמרחק של כשני קילומטרים מהעיר מעידים, לטענת המתנגדים, כי מדובר למעשה בעיר חדשה.

בן כהן, ראש מועצת באר טוביה, מתנגד גם הוא: "במקום לשקם את החקלאים, המדינה מוותרת על שטחי חקלאות לטובת מיזמי דיור שיעילותם מוטלת בספק". לפי נתונים שהוצגו למשרד השיכון, בשנתיים האחרונות קודמו תוכניות על למעלה מ-15 אלף דונם חקלאיים.

שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי, מוסיף כי הותמ"ל כבר אישר תוכניות על כ-130 אלף דונם של שטחים חקלאיים ופתוחים, "תוך רמיסה של תכנון מאוזן ואחראי". לדבריו, העלות הכלכלית של העתקת התשתיות הלאומיות באזור תגיע למיליארדי שקלים.