
"חודש טבת הוא חודש קשוח", פותחת חנה כהן אלורו את שיחתה עם יונת קפלן בתוכנית 'הבמה שלך'. "אחרי המחולות של חנוכה, אורותיו וחנוכיותיו, מגיע חודש שנדמה חסר 'פאנץ". אבל דווקא בו טמונה הזדמנות לעבודה פנימית משמעותית".
כהן אלורו, שפונתה מביתה במהלך המלחמה, מציעה פרשנות מעניינת לשם החודש: "טבת מורכב מאותיות המילה 'להיטיב' – זו פעולה אקטיבית. כשאני רואה משהו, במקום לומר 'זה טוב' או 'זה רע', אני צריכה לשאול את עצמי איך אני יכולה להיטיב אותו.
עוד באתר:
את התובנות העמוקות שלה על התמודדות עם משבר היא מדגימה דרך משל הסחלב: "במלון הפינוי קיבלנו סחלבים כמתנה. זהו צמח יוקרתי שפורח בעוצמה, אבל רק לתקופה יחסית קצרה, פעם בשנה. רוב האנשים זורקים אותו אחרי הפריחה, אבל הוא מלמד אותנו שיעור חשוב – צריך לפנות מקום בבית גם למה שלא פורח כרגע, למה שנמצא בתהליך".
"אנחנו מכילים בתוכנו המון רגשות", היא מסבירה. "השבוע חווינו אסון נורא במושב, נערה נהרגה בתאונת דרכים. זה נותן פרופורציות לחיים, גורם לך להעריך כל רגע. ובכל זאת, כשחזרתי הביתה והמטבח היה מלוכלך מהכנת המבורגרים של הילדים, מצאתי את עצמי כועסת. וגם זה בסדר – מותר להרגיש, מותר לכעוס על דברים קטנים".
כהן אלורו מתייחסת לאתגר של שמירת פרופורציות בתקופה קשה: "כמו שאמרה חני ויינרוט – אי אפשר להשתיק כל צער קטן בטענה שיש אחרים שסובלים יותר. כל כאב הוא אמיתי בעולמו של מי שחווה אותו".
בהתייחסה לתקופה הנוכחית, היא מעדיפה לדבר על 'מסוגלות' במקום 'סגולות': "זה לא עניין של מה אמור לקרות, אלא מה אני מסוגלת להוציא מתוכי ברגע זה". היא משתפת חוויה מרגשת מחנוכה האחרון: "כשהוצאנו את החנוכייה, מצאתי פתקי תפילה מלפני שנתיים, מחיים אחרים, מלפני המלחמה. ראיתי שכולנו ביקשנו דבר אחד פשוט: חיים. זה גרם לי להבין שלפעמים אנחנו לא מבינים את המסוגלות שלנו ברגע נתון".
"העבודה היא תמיד שורשית פנימה", היא מסכמת. "כמו שורשים שנקלטים באדמה, אנחנו לא תמיד רואים את התהליך. זה כמו בסיפור יוסף ואחיו – 'אתם חשבתם עליי לרעה, אלוהים חשבה לטובה'. בזמן אמת לא תמיד מבינים את משמעות התהליך. אדם מאמין זורע לא רק בשביל הפרי המיידי, אלא בשביל הדורות הבאים".
האזינו לשיחה המלאה, מתוך התוכנית 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן: