הרב אברהם יוסף: כך ננהג בעשרה בטבת שחל בערב שבת

צום עשרה בטבת יחול השנה בערב שבת, כך שיש מספר דינים והלכות שצריך לשים אליהם לב במיוחד. בתוכניתו של הרב משה בן לולו – 'הפוך על הפוך' ב'קול חי', הסביר הרב אברהם יוסף את פרטי ההלכות והדגשים המיוחדים.

"הצום מתחיל כמו בכל התעניות", אמר הרב יוסף, "עם עלות השחר, באזור המרכז זה 5:39. לכן אדם חלש יעשה הערב תנאי, שהוא מתכוון לקום בבוקר לאכול, ואז בחמש הוא יכול לקום ולאכול. לכתחילה לפי דעת מרן, אנחנו עושים תנאי גם בשביל שתייה. בדיעבד, אם לא עשינו, שכחנו. ורוצים לקום בבוקר לשתות כוס קפה, אפשר להקל. על שתייה אפשר לעכל, על אכילה אי אפשר להקל. דבר שני, סיום הצום זה צאת הכוכבים. לכן מחר אין כל עניין להתפלל מנחה מוקדם. אלה שמתפללים בדרך כלל בפלג המנחה, מחר לא נכון לנהוג כך, כי הם מפסידים את נשיאות הכפיים. נשיאות כפיים קיימת רק במצב של סמוך לשקיעה".

בנוגע לתפילת מנחה בערב שבת: "אלו הנוהגים להתפלל מנחה 20 דקות לפני השקיעה – דהיינו שעת ההדלקה הכתובה בלוח, מחר מתחילים רבע שעה קודם, כי יש גם קריאת התורה, וגם רוצים להזדרז, לא לגרום טורח ציבור. על ידי שמזדרזים, הציבור יצאו בזמן, הזמן הוא 17:10. צאת הכוכבים הוא 17:08, ולכן 17:10 זה הזמן הבטוח".

עוד באתר:

בירכו בפטור

צפו: זה מה שאמר הגר"ד לבחור שנעצר ב'שבעה'

נתי קאליש

צפו

תיעודים מרהיבים מהרחפן: הרחובות נצבעו בשחור

שמעון כץ

מוצ"ש חי במיוחד

במוצ"ש: מצעד שוואקי וכל הפרטים על 'המלחינים'

מנחם טוקר

מרגש

מרהיב: גלריה נרחבת מעצרת התפילה ההמונית

שמעון כץ

קריאת שמע בליל שבת: "לפני שיוצאים מבית הכנסת צריך לקרוא קריאת שמע, מצוות דאורייתא לקרוא בזמנה – שזה אחרי צאת הכוכבים. ואחר כך מתחילים מיד קידוש. יש אנשים שהם קצת עדינים, קשה להם מאוד לאכול מיד את סעודת השבת, אפשר להקל שיעשו לעצמם אחרי הקידוש כוס קפה, יאכלו עוגה בשיעור של כזית, אין צורך בכביצה, ואחרי רבע שעה או חצי שעה, לאחר שנרגעו, יישבו ליטול ידיים ולאכול את הפת. לא שמוותרים על הפת, אלא דוחים את אכילת הפת, עד לשעה יותר מאוחרת, כדי שיהיה ברוגע".

פרטי הדינים במהלך הצום: "משך הצום הוא כמו כל תענית, בבוקר – נשיאות כפיים לכל הכהנים, בערב רק למי שמתענה. גם אם יש שניים, שלושה כהנים, כהן שאינו מתענה, אינו רשאי לישא כפיו, ואם הוא מברך, הרי זו ברכה לבטלה. גם בבוקר וגם אחר הצוהריים, שלושה עולים לתורה, רק מתענים. פתיחת ההיכל, הולכת ספר תורה, קריאה בתורה, כל אלה יכולים להתבצע גם על ידי מי שאינו מתענה. אבל העלייה לתורה, הם צריכים להיות רק מתענים. גם אם יש כהן, והכהן לא מתענה, מכריזים, אין כאן כהן, ישראל במקום כהן יעמוד".

מה לגבי הקלות, למי אפשר להקל בכל זאת ביום כזה?

"מקלים רק במקום כזה שאין ברירה. שאם הוא מתענה, חס ושלום יכול לבוא לידי סכנה. אז אנחנו מקלים. אבל סתם כך, לא מקלים. התענית הזו היא חמורה מאוד. כך כותב רבי דוד אבודרהם, שאילו זה היה חל בשבת היינו מתענים גם כן". עם זאת אמר הרב יוסף: "אישה אחרי לידה בתוך 24 חודש, וקשה לה, היא מרגישה חולשה, בוודאי שלא נחמיר עליה, לא מחייבים אותה להתענות. אבל אם ברוך השם היא בריאה, היא יכולה להתענות, צריך להשתדל מאוד שהיא תתענה כמו כולם, ולא תפסיד את התענית".

האזינו לדברים המלאים, מתוך התוכנית 'הפוך על הפוך' בהגשת הרב משה בן לולו: