
אחרי שנתיים של תוהו ובוהו פוליטיים לבנון בחרה היום נשיא חדש – הרמטכ"ל המכהן ג'וזף עאון.
הבחירה הזו, אחרי שנתיים של ואקום בהן לא נבחר אף אדם להיות נשיא המדינה, משמעותית מאוד וזאת נוכח העובדה שלנשיא לבנון יש כוח חזק יותר מכוחו של ראש הממשלה, והוא זה שאמון על הצבא הלבנוני, ולמעשה על הפיקוח אחרי יישום הפסקת האש.
עוד באתר:
הבחירות נערכו היום (חמישי) בכינוס של הפרלמנט המקומי המונה 128 חברים, וזאת אחרי שיו"ר הפרלמנט, השיעי נביה ברי מנע במשך שנתיים את כינוס הפרלמנט בנושא וטרפד 13 ישיבות הצבעה שהיו אמורות לדון בעניין.
הפוליטיקה בלבנון מסובכת מאוד אבל די אם נאמר שברי, הנשלט מאחורי הקלעים בידי חיזבאללה, טרפד עד היום בחירת הנשיא הלבנוני כדי לייצר ואקום שיטיב עם פטרוניו הטרוריסטים. נשיא בלבנון, בפרט כזה שאינו נמצא בכיסו של ארגון הטרור יכול היה להיות מטרד עבורם, ולכן הם העדיפו שאיש לא יאייש את המשרה.
אלא שהמלחמה עם ישראל טרפה את הקלפים. מצד אחד היא גרמה להבנה בציבוריות הלבנונית שחייבים לבחור במישהו שינהל מעתה את המדינה ויביא לשיקומה. מאידך, וזה הרבה יותר חשוב לחיזבאללה, בארגון הטרור חששו שאם לא ימנו כעת נשיא שהם חפצים ביקרו, טראמפ שיכנס אוטוטו לבית הלבן יגרום ללבנונים לבחור בכוח במישהו שאינו בן בריתם, וזו תהיה מכה פוליטית אנושה עבורם. כזו שתתורגם לפגיעה בהם בכל הרבדים.
למעשה אפשר לומר שזהותו של נשיא לבנון גורלית לעתידו של ארגון הטרור הלבנוני. עד היום היו נשיאי המדינה הנוצרים בובות וחותמות גומי בידי חיזבאללה ובבחירות הללו יש סיכוי לשינוי מהותי במדינה.
כדי להמחיש עוד קצת כמה הדברים בלבנון מורכבים כדאי להסתכל על זהותו של הפרלמנט הלבנוני. כיוון שמדובר במדינה רווית דתות וסיעות תת-דתיות שונות נקבע בחוקת המדינה כי ראש הממשלה יהיה מוסלמי סוני, ראש הפרלמנט מוסלמי שיעי והנשיא נוצרי. למעשה, עד לפני כ-35 שנים, היו רוב חברי הפרלמנט נוצרים כיוון שהם היוו את רוב אוכלוסית המדינה. אלא שעם תום מלחמת האזרחים העקובה מדם וכיבושה של לבנון בידי הצבא הסורי כפו הסורים הסכם שבו מספר חברי הפרלמנט מתחלק שווה בשווה בין הדתות. לפי החלוקה החדשה הנוצרים, על שבעת העדות השונות שלהם בלבנון מקבלים 64 מושבים בסך הכל, ואילו המוסלמים על שלשת העדות שלהם (סונים, שיעים ועלוואים) והדרוזים מקבלים גם הם 64 מושבים.
זה אומר שהפרלמנט הלבנוני מורכב סך הכול מ-11 סיעות שונות והדבר לא מעניק רוב אוטומטי לאף הצעת חוק או במקרה שלנו במקרה של הכרח לבחור את זהות הנשיא.
שמותיהם של כעשרה מועמדים נמצאים היו על הפרק, כשהבולטים ביניהם היו סמיר ג'עג'ע העומד בראש מפלגת 'הכוחות הלבנונים הנוצרים' שנחשב למתנגד קולני של חיזבאללה וסדין אדום בעיניו. כך למשל לפני כשלשה חודשים אמר ג'עג'ע בראיון לערוץ הטלוויזיה הסעודי 'אל-חדת" כי "איראן ניצלה את הסוגיה הפלסטינית כתירוץ להתרחב לישראל", ואחרי הפלת משטר אסד הוא קרא לחיזבאללה למסור את נשקו לצבא לבנון. "המשחק הסתיים" אמר, בפנותו לארגון הטרור.
מהצד השני עמדו המועמדים העדיפים על חיזבאללה סולימאן פרנג'יה שמאשים את ג'עג'ע בחיסול אביו בימי מלחמת האזרחים במסגרת חילופי אש בין מיליציות נוצריות שונות, ראש המודיעין הלבנוני ג'ורג' חורי וגם ממלא מקומו של ראש מנגנון בטחון הפנים אליאס ביסארי.
פרנג'יה העומד בראש 'בריגדת מרדה' – שאריות מיליציה נוצרית-מארונית מימי מלחמת האזרחים נחשב אמנם למי שניצב בראש רשימת השמות העדיפים על חיזבאללה, אבל יש הטוענים כי דווקא בשל כך סיכויו היו נמוכים יחסית למועמדים אחרים של ארגון הטרור. ברשת BBC בשפה הערבית נאמר כי פרנג'יה הנחשב לבן ברית מובהק של חיזבאללה ושל המשטר הסורי היוצא, היה "השם הקבוע" שחיזבאללה הציף בכל פעם שבחירת נשיא ללבנון עמדה על הפרק, ומשכך הוא מעורר אנטיגוניזם בקרב חברי פרלמנט רבים.
השם הפופולארי ביותר הוא מי שנבחר בפועל, רמטכ"ל צבא לבנון בהווה, הגנרל ג'וזף עאון, שמקבל את תמיכת ארה"ב, צרפת, סעודיה, קטאר ומצרים.
על פי הדיווח, סעודיה תמכה במועמדותו של עאון לתפקיד הנשיא הבא והיא מיישרת קו בנושא עם עמדת ארה"ב, צרפת, מצרים וקטאר.
לפי דיווחים בלבנון, בארגון הטרור השיעי היו מוטרדים מהאפשרות שעאון ייבחר, ומשכך יושב הפרלמנט הלבנוני ברי דחה עד הרגע האחרון את אישור הצטרפותו של הרמטכ"ל למירוץ לנשיאות וטען כי חרף הלחצים עליו מכל העולם בנושא מדובר בנושא מורכב הזקוק לרוב של 86 חברי פרלמנט, זאת כיוון שעאון משמש עדיין מפקד הצבא ויצטרך תקופת צינון. זה לא עזר לו ועאון נבחר בסופו של דבר, אולי מתוך הבנה של חיזבאללה שאם לא כן טראמפ יכול לבחור גם בג'עג'ע המסוכן להם כנשיא.
לפני שקושרים כתרים לראשו של עאון צריך להתייחס לדיווח שהגיע מלבנון בתחילת השבוע ולפיו חיזבאללה נפגש עמו "והגיע להבנות". עוד צריך לזכור שאחרי הכול מדובר באותו מפקד צבא לבנוני שבשורה התחתונה העלים עין מהתעצמותו הצבאית של חיזבאללה בכל המדינה.
במובן מסויים, עדיף לפעמים נציג המזוהה במפורש עם חיזבאללה כדי שיוכלו להתנגד לו ולהצעותיו, מאשר נציג שכלפי חוץ הוא ניטרלי ולכן קשה להתנגד לו בדעת הקהל הבינלאומית, בה בשעה שהוא משמש בפועל כחותמת גומי עבור ארגון הטרור הלבנוני.