השופטת האוגנדית ג'וליה סבוטינדה צפויה להתמנות, לפחות באופן זמני, לנשיאת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ). סבוטינדה מוכרת בישראל בשל פסיקתה לטובת המדינה בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל באשמת רצח עם במהלך המלחמה בעזה. מינוייה לתפקיד מגיע בעקבות החלטת הפרלמנט הלבנוני לקבל את בקשת הנשיא ג'וזף עאון להטיל על נוואף סלאם, נשיא בית הדין היוצא, את הרכבת הממשלה הבאה בלבנון.
סלאם, בעקבות החלטה זו, צפוי לסיים את תפקידו במוסד הבינלאומי. בחודש יולי הקרוב, ישראל מתכננת להגיש את כתב ההגנה שלה בתביעה של דרום אפריקה, לאחר שבית הדין עסק עד כה בבקשותיה של המדינה האפריקאית להוצאת צווים זמניים שיעצרו את המלחמה בעזה. בהחלטתה לדחות את הדרישות, ציינה סבוטינדה: "כי הסכסוך בין מדינת ישראל לבין העם הפלשתיני הוא פוליטי במהותו ובתולדותיו. אין זה סכסוך לגלי שצריך להיות מיושב על ידי בית משפט".
חוקת בית הדין קובעת כי הנשיא וסגן הנשיא נבחרים אחת לשלוש שנים בהצבעת חברי ההרכב. הנשיא אחראי לניהול האדמיניסטרטיבי של המוסד ומשמש כיו"ר ההרכבים, כאשר קולו מהווה שובר שוויון במקרה של תיקו. סלאם וסבוטינדה נבחרו לתפקידיהם הנוכחיים בפברואר 2024. עם סיום כהונתו של סלאם, האו"ם יצטרך למנות שופט חדש שייצג את אזור אסיה בבית הדין.
עוד באתר:
בעבר שימשה סבוטינדה כשופטת בבית המשפט המיוחד לפשעי מלחמה בסיירה לאון. ב-2005 היא לקחה חלק בהרכב שדן את נשיא ליבריה, צ'רלס טיילור, על הפשעים שביצע במדינה השכנה. בפברואר 2012 נבחרה סבוטינדה לכהן בבית הדין הבינלאומי לצדק והפכה לאישה האפריקאית הראשונה בתפקיד זה.
