קבינט הדיור אישר את הצעות צוות 90 הימים לפתרון משבר הדיור, כמו כן אישר הקבינט את ההסדרים הנלווים לגבי החברה הממשלתית לדיור להשכרה, והצעת החלטה בנוגע לעידוד התחדשות עירונית באמצעות פרויקטים לבינוי-פינוי-בינוי ללא מעורבות יזם.
ההחלטה קובעת כי בידי קבינט הדיור תהיה הסמכות להכריז על מתחם המיועד ליותר מ-500 יחידות דיור כמתאים ל"פרויקט דיור לאומי". לאחר אישור המתחם יחולו עליו הסדרים מיוחדים שיקצרו את זמן התכנון ובניית הדירות. החברה הממשלתית לדיור להשכרה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון יהיו רשאים להגיש לקבינט הדיור תכניות לצורך הגדרתן כ"פרויקט דיור לאומי". הצעדים עליהם המליץ צוות 90 הימים וכלולים בהצעת ההחלטה חיוניים לצורך ההתמודדות עם ה"גירעון התכנוני" בישראל שעומד היום על 155,000 יחידות דיור. על מנת לסגור את הפער יש להעלות את יכולותיה של מערכת התכנון על מנת שתוכל להגיע לכ-86,000 יחידות דיור בשנה.
בנוסח הצעת ההחלטה התקבלו הצעות לשינוי שהציג שר הפנים, גדעון סער, להפוך את המהלך להוראת שעה סבירה מבחינת משך הזמן, ארבע שנים עם אופציה להארכה של שנה ועוד שנה. בהתייחס לכך שנוכח משבר הדיור יש לקבוע את המהלך בהוראת שעה סבירה ולא כתיקון קבוע. כמו כן התקבלה הצעתו לשינוי בעניין החרגת החופים שיקבלו מעמד מיוחד. לצורך כך, הצוותים המקצועיים של משרדי האוצר והפנים יגבשו עמדה בעניין עד הפצת תזכיר החוק, ההחלטה על המסלול תתקבל בהסכמת שרי האוצר והפנים בלבד.
עוד באתר:
הצעת ההחלטה שאושרה בקבינט הדיור כוללת את ההמלצות הבאות:
• תוקם "ועדה לתכנית מועדפת לדיור" (ותמ"ל) שתפעל באמצעות הליך תכנוני ייחודי בדומה למתכונת בה פועלת הוועדה לתשתיות לאומיות. הוועדה תטפל בכל שלבי התכנית המאושרת. משמעות צעד זה היא קיצור משך הזמן הקיים בין שלב איתור המתחמים לבין תחילת הבנייה. יו"ר הוועדה יהיה נציג שר הפנים והיא תורכב מנציגי משרדי המשפטים, אוצר, כלכלה, בינוי ושיכון, הגנת הסביבה, חקלאות, תחבורה, האנרגיה והמים ורשות מקרקעי ישראל. בנוסף, תכלול הוועדה גם שלושה נציגי שלטון מקומי בהתאם למיקום המתחם הנידון.
• הפעלת הסדרים מיוחדים בתחום "פדיון קרקע", על מנת להשיב קרקע חקלאית עבור בניית עשרות אלפי יחידות דיור. על פי ההסדרים תכנון על קרקע חקלאית השייכת למדינה ייעשה בו זמנית עם הפנייה למחזיק בה כיום, בהצעה להשבת הקרקע בתמורה לפיצוי מוגדל. במידה והמחזיק בקרקע לא יסכים, המדינה תיטול את הקרקע ותפצה אותו בפיצוי סטנדרטי.
• הסדרת אופן שיווק המתחמים לדיור מועדף להשכרה ארוכת טווח על פי עקרונות יסוד שביניהם:
מגרשים שיכולים להכיל לפחות 200 יחידות דיור כאשר התחרות במכרז תהיה על מחיר הקרקע.
הקמת מנגנון הבטחת תשואה אותו תקבע ועדת המכרזים הבינמשרדית שהוקמה על ידי החשבת הכללית.
תקופת השכרת הדירות לא תפחת מעשרים שנה שלאחריה יוכל היזם למכור את הדירות בשוק החופשי.
במקרה שהפרויקט יהיה בל כדאיות כלכלית, 25% מהדירות יוקצו במחיר מופחת. אם מדובר בפרויקט בעל כדאיות כלכלית גבולית, תוכל הוועדה להפחית את כמות הדירות שיימכרו במחיר מוזל.
תקופת השכירות המינימלית תעמוד על 5 שנים עם אופציה להארכה ל-5 שנים נוספות.
• מנגנון פיקוח על הזוכים במכרזים שיפקח על רמת תחזוקה נאותה בדירות ובשטחים הסמוכים, על מחיר ההשכרה והקצאת דירות שיוויונית בהתאם לקריטריונים ועל האיסור למכור את הדירות בפרויקטים אלה לפני הזמן.
• הקמת צוות משנה לבחינת החסמים הרגולטוריים לפעילות קרנות השקעה ("קרנות ריט") במימון, הקמה ותפעול של פרויקטים לדיור להשכרה. בראש הצוות יעמוד נציג הרשות לניירות ערך , ויהיו חברים בו נציגי אגפי התקציבים, החשב הכללי, ושוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. בנוסף, יכלול הצוות את נציגי היועץ המשפטי לממשלה, רשות המיסים, הבורסה ונציג המועצה הלאומית לכלכלה.
כמו כן אושרו בקבינט ההסדרים הנלווים להקמת החברה הממשלתית לדיור להשכרה. ההסדרים נוגעים לתיאום פעילות החברה עם משרד השיכון, מועצת מקרקעי ישראל, רשות מקרקעי ישראל ומינהל התיכנון, והסדרת דרכי הפעולה של החברה בתחומי עיסוקיה הכוללים בין היתר: איתור המתחמים, הכנת תכנית סטטוטורית, הגשת התכניות לאישור מוסדות התכנון, ניהול הליכים משפטיים לתפיסת חזקה על קרקעות, גיבוש הסכמי פיתוח הסכמי פיתוח עם רשויות מקומיות רלוונטיות.
על מנת לפקח על פעילות הפיקוח של החברה, על ביצוע הסכמי הפיתוח הקרקע שיחתמו עם הרשויות ועל הקצאת התקציב תוקם ועדה שתורכב מנציגי הממונה על התקציבים, החשבת הכללית ומנהל רשות מקרקעי ישראל.
במסגרת ישיבת הקבינט אושרה גם הצעת החלטה שהוגשה על ידי שר השיכון והבינוי בנוגע לקידום פרויקטים להתחדשות עירונית. מדובר במסלול נוסף של בינוי-פינוי-בינוי ללא מעורבות יזם, המאפשר מעבר של דיירים ישירות לדירות חדשות ופינוי קרקע לצורך בינוי חדש והתחלת התהליך מראשיתו. התהליך ינוהל על ידי עמידר ועמיגור, חברות בעלות ניסיון בניהול דירות בבעלות מדינה, טיפול באוכלוסיות מוחלשות, קיום משא ומתן במסגרת פרויקטים להתחדשות עירונית ופריסת סניפים ארצית.
