הגר"י זילברשטיין: "קניתי טלית חדשה, אברך 'שהחיינו' ואכוון על שחרור החטופים"

ברקע שחרור החטופות המסתמן היום (ראשון), התפרסמו דבריו המרגשים של הפוסק הגאון רבי יצחק זילברשטיין, רבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, בהקשר זה. "כשאשמע ששבויים השתחררו, אקח טלית חדשה שקניתי ואֲבָרֵךְ עליה 'שהחיינו', ואכוון גם על בשורת השחרור", אמר הרב.

את הדברים מסר הבוקר מקורבו ר' משה מיכאל צורן, עורך הבטאון 'קול ברמה'. הגר"י זילברשטיין הדגיש כי אין לברך 'שהחיינו' ישירות על השחרור עצמו, אלא יש לברך על דבר המחייב את הברכה בוודאות, כמו טלית חדשה, ובכך לכלול גם את ההודיה על בשורת השחרור.

הרב זילברשטיין, שמלווה מקרוב את משפחות החטופים, הביע הזדהות עמוקה עם סבלן. הרב סיפר על בכייה של אם לאחת החטופות, ששטחה בפניו את כאבה הגדול. הוא הבטיח לה להקדיש את לימודו לזכות שחרורה. הרב ציין: "מי ששמע במהלך השנה את קולות הבכי של המשפחות לא יכול להישאר אדיש, ותוקפת אותו שמחה גדולה על השחרור".

עוד באתר:

צפו

ינון מגל, עמית סגל ויונתן אוריך: התוועדות וסערה

פנחס בן זיו

אסון באינדונזיה

המטוס התרסק על צלע ההר, איש מהנוסעים לא שרד

שמעון כץ

המקלט הבטוח

איך העגורים באגמון החולה נשארים יבשים בשיא הסערה

קובי פינקלר

אוקראינה

בית רב קריבוי־רוג הופגז, הרב ניצל בנס

אבי יעקב

בידיעה שפורסמה במהדורת הבטאון 'קול ברמה', צוין כי הרב הכין במיוחד טלית חדשה למעמד זה. הוא הסביר כי כאשר תגיע הבשורה המשמחת על השחרור, יברך "שהחיינו" על הטלית ויכוון בברכה גם על הבשורה. הרב הוסיף: "כל יהודי, שיש בליבו שמחה על השחרור, יכול לברך גם על פרי חדש ובגד חדש".

לשאלה על העיתוי המדויק לברכה, השיב הרב: "כשישמעו שהשבויים אכן השתחררו". הוא הדגיש את חשיבות חיזוק האמונה והביטחון בתקופה קשה זו, תוך שמירה על המסורת וההלכה.

הרב הוסיף כי הוא ממשיך לעודד את המשפחות ומרבה בדברי חיזוק, אמונה וביטחון. בדבריו, הוא שואב תקווה ומבקש מכל יהודי לחוש את השמחה והאחדות בעת בשורת השחרור. "אין לברך 'שהחיינו' רק על השחרור, אלא לברך על דבר שמחייב ללא ספק את הברכה, ולהוציא גם את השחרור", אמר לסיום.

בקו 'שיח יצחק' מתורתו של הגר"י זילברשטיין שליט"א הדגישו הבוקר: אין בדבריו של מרן הסכמה לעצם השאלה על שחרור מחבלים רוצחים תמורת שבויים, וכבר מרן הביע על כך את דעתו בחודש חשוון תשפ"ד כי צריכים בית דין של 71 שיכריעו על שאלה הרת-גורל זו, וכל דבריו הם רק על השמחה שיהודים שהיו בשבי וסבלו סבל נורא, יוצאים כעת מאפילה לאורה.