השיעור השבועי: "חצוף, אתה לא מבין מה אני אומר לך?"

שבת שלום לכל הצופים והמאזינים היקרים.

השבוע אנחנו מתקדמים בחומש שמות פרשת וארא. ואני רוצה לדבר היום על מילה אחת, מרכז החיים של האדם, מילה אחת, "תודה".

התורה מספרת לנו את פרשתנו, "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף", ואחר כך בהמשך הפרשה. התורה מספרת לנו שהקדוש ברוך הוא כאשר הוא ביקש ממשה רבנו ללכת לשליחות, "ויחר אף ה' במשה", זה היה בפרשה הקודמת, למה הוא מסרב לו? הרי אהרן ישמח, ולאחר שהוא חרה אפו של השם במשה, שהוא מסרב על השליחות, מספרת לנו התורה, "וילך משה, וישוב אל יתר חותנו, ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה…" ויתרו נתן לו ברכת שלום.

עוד באתר:

ליהודים היתה אורה

פורים במרחב המוגן: 'קול חי מיוזיק' עושה לכם שמח

קול חי מיוזיק

אסון כבד

הטרגדיה הנוראה בבית שמש: ‏עלה לתשעה מספר הנרצחים

אבי יעקב

האיום בנקמה

סופו של צורר: 30 פצצות על חמינאי ואיראן מודה בהלם

פנחס בן זיו

מאות חימושים

3 גלי תקיפה: מעמיקים את השליטה האווירית באיראן

קובי פינקלר

ולאחר מכן התורה מספרת לנו על המכות בפרשתנו שהקדוש ברוך הוא מצווה את משה, "ויאמר השם אל משה, אמור אל אהרן, כך מטך ונטה ידיך על מימי מצרים כדי להפוך אותם לדם". ושוב הוא חוזר "ויאמר השם אל משה, אמור אל אהרן, נטה את ידיך במטך על הנהרות ולהביא את הצפרדע".

צופים ומאזינים, אחת הנקודות שאם אנחנו נשים לב ונתבונן, את מהלך החיים של האדם, אדם נולד בבית, מתחיל לגדול, מטפלים בו, מטפחים אותו, מנקים אותו, מאכילים אותו, מפנקים אותו, מנשקים אותו, מה לא עושים לו? הוא גדל על זרי הדפנה, שבעצם, לאחר מכן, הוא אפילו לא מרגיש שיש איזה צורך בבית לבוא ולהגיד, אבא, אימא, תודה.

אין מושג כזה בכלל. בן אדם חי בבית, הוא חי בצורה כזאת שהוא מבין שהכל מגיע לו, ואם לא נותנים לו, מה הוא עושה? בוכה, ואם הוא יותר גדול, אז הוא מתלונן. ולפעמים הוא גם חצוף ומתחצף להורים, ומתמרמר, ולמה אתם לא נותנים לי, ואני רוצה, תביעות עוד יש, יש תביעות. פעם אחת, אתה בוא תגיד תודה, נתנו לך סנדוויץ', אמרת פעם תודה, לא מה זאת אומרת, צריכים לתת לי פרס שאני אוכל את הסנדוויץ'.

האדם גדל בכפיות טובה מוחלטת. הוא לא יודע מה זה להגיד מילת תודה. הוא ככה גדל, ממתי שהוא תינוק, עטוף, מתפנק, מפנקים אותו, מנשקים אותו, מלבישים אותו, רוחצים אותו, הכל. וככה הוא הולך עם זה וגודל וגודל. הוא כבר לא מבין, לרגע, שאולי צריך להגיד איזה מילת תודה. זה ככה דברים ההורים עם הילדים שלהם. הילדים גדלים, אני מבקש מהילד, תביא לי את זה. האבא לא אומר לילד שלו תודה. מה זאת אומרת? חצוף, אתה לא מבין מה אני אומר לך? אמרתי לך להביא.

זה חלק מהווי החיים שנכנס בבית של האדם, שאין בכלל מושג של הערכה להגיד מילת תודה, תודה, היא לא קיימת בסלנג, כי היא לא שייכת. מה זאת אומרת? זה מחויבות המקום, הבית, ככה גדלים. וזה כך ממשיך, לצערנו. ואז מה קורה? בן אדם התחתן, בינו לבין אשתו. מה זאת אומרת? לא הכנת להם אוכל, מה קרה? ואם איכה הכינה את האוכל, תגיד לה תודה, כל הכבוד אשתי".

צפו בשיעור המלא.