בדיון שנערך בוועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, ציין נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כי נוכח השינוי במע"מ צפויים מדדים גבוהים יותר ואינפלציה גבוהה יותר בתחילת השנה הנוכחית, והתמתנות במחצית השנייה של השנה, שייתכן ותאפשר הורדת ריבית אחת או שתיים, אך סייג כי "יש אי וודאות גדולה, נפעל עפ"י התפתחות הנתונים, אם נראה תרחיש טוב יותר, נוכל לפעול מוקדם יותר, אם נראה נתונים של אינפלציה שנתקעת נצטרך להיות שמרניים יותר".
כזכור, לפני כשבוע פרסם החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, אומדן ראשון של יחס החוב לתוצר לשנת 2024. על פי הנתונים, שיעור החוב הציבורי ביחס לתוצר לשנת 2024 עלה ב-7.7% והסתכם ב-69.0% לעומת 61.3% בשנת 2023, שיעור החוב הממשלתי מהתוצר עלה ב-7.7% והסתכם ב-67.6% לעומת 59.9% בשנת 2023, כך נמסר מדוברות משרד האוצר.
יחס החוב לתוצר מהווה אינדיקטור מרכזי לאיתנותה הפיננסית של מדינת ישראל והוא בעל חשיבות בקביעת דירוג האשראי שלה. האומדן הסופי ליחס החוב לתוצר יפורסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב שבאגף החשב הכללי. בשנתיים האחרונות לנוכח המלחמה, יחס החוב לתוצר עלה בשיעור מצטבר של 9.0%, כאשר עלייה של 7.7% הינה בגין שנת 2024.
עוד באתר:
החוב הממשלתי לשנת 2024 הסתכם לכ-1,329.3 מיליארד ש"ח ביחס לכ-1,127.4 מיליארד ש"ח בשנת 2023. הגידול בחוב הממשלתי נבע מגיוס נטו חיובי של כ-172 מיליארד ש"ח, והשפעות שוק על מלאי החוב (אינפלציה, ריבית ושער חליפין) אשר הסתכמו לכ-30 מיליארד ש"ח. הגרעון התקציבי בשנת 2024 עמד על 6.9% מהתוצר, המהווים כ-136.2 מיליארד ש"ח. סך הוצאות הממשלה בשנה זו עמדו על כ-621 מיליארד ש"ח, מתוכם נאמדו כ-100 מיליארד ש"ח הוצאות לתמיכה במאמצי המלחמה, הן בפן הבטחוני והן בפן האזרחי.
