
הנזק האדיר לכלכלת ישראל שגורמת מחלת המיגרנה, נידונה היום (שלישי) בוועדת הבריאות של הכנסת. ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) הדגישה את חובת העלאת המודעות למחלה, לאבחון מוקדם, ולקבלת טיפולים תקופתיים, מתקדמים ורפואה משלימה.
לפי יוזמת הדיון, ח"כ נעמה לזימי (העבודה), מחלת המיגרנה, היא אחת המחלות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר בעולם המשפיעה על אחד מכל 7 אנשים, ומהווה נטל בריאותי, כלכלי וחברתי משמעותי. ארגון הבריאות העולמי מדרג אותה במקום השני ברשימת המחלות המגבילות ביותר, ובמקום הראשון מבין המחלות הנוירולוגיות הגורמות לאובדן שנות עבודה בשל מוגבלות. לדבריה, על אף שכיחותה והשפעותיה הנרחבות, מערכת הבריאות בישראל אינה מספקת מענה מספק לחולים במחלה זו. מזה 25 שנים, לא הוכנסו טיפולים חדשניים לסל הבריאות עבור חולי מיגרנה, למרות שקיימים כיום טיפולים מתקדמים שיכולים לשפר משמעותית את איכות חייהם של עשרות אלפי חולים.
עוד באתר:
היא ציינה כי מסקר שנערך בשיתוף קרן בריאה לבריאות נשית נמצא כי 83% מהחולות מקבלות משככי כאבים כטיפול ראשון למחלה, טיפול שמוביל לעיתים קרובות להחמרת המצב ואף להתמכרות. רבים מהחולים נאלצים להתמודד עם יחס הממעיט בחומרת המחלה הנחשבת ל"מחלה שקופה", יחס שמונע מהם לקבל טיפול הולם. בנוסף, אומדן העלויות למשק הישראלי בגין אובדן ימי עבודה בשל מיגרנה עומד על כ-1.2 מיליארד ₪ בשנה, בעוד העלות הכוללת למשק, כולל היבטים עקיפים, מגיעה לכ-1.5 מיליארד ₪ בשנה.
פייגא מרקס, יו"ר עמותת "הראש הכרוני שלי", התריעה מפני זמני המתנה ממושכים לרופאים-מומחים – עד קרוב לשנה, זמינות נמוכה לנוירולוגים, היעדר הכנסת טיפולים מתאימים לסל הבריאות וחוסר-ידע רפואי כיצד לטפל בבעיה. לדבריה, בארץ קיימים רק 3 רופאים המומחים במיגרנה – ולחולים ניתנים תרופות שאינן מתאימות. עדן כהן, מתנדבת בעמותה וחולה בעצמה מגיל 12, סיפרה על טיפולים שונים שלא הועילו, כחמישה התקפים בשבוע שאורכו שכל אחד מהם כיום – וחוסר היכולת להתמיד בשום עבודה.
ד"ר פיוטר מלינקוב, מנהל רפואי בקליניקה הישראלית לנוירולוגיה ומיגרנה, הדגיש את הנראות הבריאה של החולות במיגרנה "אין בדיקה קיימת המזהה ומוצאת את הבעיה והמחלה. זו מחלה שחובה לאבחן – ולטפל מוקדם, אחרת היא הופכת להיות כרונית, שגם טיפול-מתקדם לא יצליח לנצח אותה".
ד"ר אברהם אשכנזי, מנהל יחידת כאב ראש במרכז הרפואי שערי צדק, תיאר כ"מהפכה" את השינוי שחל בעשור האחרון בטיפול במחלה, שינוי התרופות ומיקודן – כאשר התרופות החדשות משנות לחלוטין את איכות-החיים של החולים. ואולם, רק מעטים מהחולים זוכים לאישור קופת-החולים שלהם למימון התרופות החדשות.
לדברי ד"ר נירית לב יו"ר החברה הישראלית לכאבי ראש ומנהלת המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי מאיר, כפר סבא, "קיימים שני חסמים מרכזיים בישראל לטיפול ראוי בחולי המיגרנה. הראשון, המחסור חריף ברופאים מומחים בנוירולוגיה בארץ, וממילא מחסור במומחים עם תת התמחות בכאבי ראש ומיגרנה. בישראל פועלים סך הכל כ- 350 נוירולוגים, כשליש מהם לקראת גיל פרישה לגמלאות, או אחרי גיל פרישה. מדובר במשבר חמור, שיחריף בשנים הקרובות. בלי הגדלה משמעותית ודרמטית במספר התקנים של הנוירולוגים במערכת הבריאות, וללא עידוד מצד המדינה להתמחויות של רופאים-צעירים ברפואת המוח, נחזה בהתרחבות המשבר".
החסם השני, לדבריה, הוא היעדר הנגישות לטיפול תרופתי יעיל. התרופות בסל הבריאות כיום הן ותיקות, ולא ייעודיות למיגרנה, אלא למחלות אחרות. מאז 2018 יש בעולם תרופות מצוינות חדשות ממוקדות במיגרנה, הן יעילות בהרבה מהתרופות הוותיקות שבסל, הרבה יותר בטוחות לשימוש ומצליחות להביא לשינוי דרמטי באיכות חיי המטופלים, אף אחת מהן לא בסל, אם כי הן הוגשו גם השנה לוועדת סל הבריאות.