
באמצע ימי השובבי"ם, אשר יהודים בעלי רגש משתדלים בהם להתעלות טפח מעל הארץ הגשמי, נכנסת הסגולה של 'יום שלישי לפרשת בשלח' שקיבלה תאוצה בשנים האחרונות והפכה למעין 'מצוה שהזמן גרמא' ועל פניו נראה שזה התנגשות בין הימים הרוחניים הנעלים לענין פרנסה גשמית.
אבל באמת לא כן הדבר, כי השפע הגשמי שמושפע לבני ישראל נהפך בפועל לרוחני ע"י שמשתמשים בזה כדבעי וזה כל ענין הבריאה לתקן הגשמי ולהפכו לרוחני.
עוד באתר:
יהודי יקר היה בירושלים שגם התגורר בארה"ב תקופה מחייו, הרה"ח ר' משה רובין שמו (זצ"ל) והוא היה גבאי צדקה בכל נימי נפשו וכל מאוויו היה להעניק שפע גשמי לבני ישראל ולהעלות חיוך על פניהם ושמחה בלבבותיהם. מדי שנה ביום שלישי לפר' בשלח היה מזמין אצלי רמקול בתשלום, להסתובב ברחובות קרתא דשופריא ולהזכיר על הסגולה של הרבי מרימנוב זיע"א לומר ביום זה פרשת המן שנים מקרא ואחד תרגום.
אמרו אז צינקני ירושלים כי מה שבטוח, שעלי הסגולה השפיעה, תיכף ומיד.
שאלו לאברך אחר שסיים אמירת 'פרשת המן': הנה עשית סגולה לפרנסה, ועכשיו מה עם השתדלות? ענה האברך, כן כן, אני תיכף הולך להגיד גם את ה'יהי רצון' כהשתדלות…
סיפור נפלא אירע לי השבוע בליל שישי, הקשור לענין השובבי"ם ובעזהי"ת יהיה זה נושא המאמר השבועי שיגיע בס"ד עם הגליון בהמשך השבוע, שיש בו חיזוק לראות בעיני בשר איך השי"ת נענה גם לקריאה פשוטה של כל איש מישראל.