קרבות בין ימין לשמאל

העיתונאי תבע לשון הרע וניצח • היכן חופש ביטוי?

השבוע פורסם כי רביב דרוקר זכה בתביעת לשון הרע נגד כמה אנשי תקשורת | ב'שטח משפטי' לובנו הדברים וההיבטים

עו"ד יוסי ויצמן

ז' בשבט תשפ"ה, 05/02/25 21:32 עודכן: 22:44

א+

א-

הפרשן רביב דרוקר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

השבוע התפרסם כי רביב דרוקר הגיש תביעת דיבה כנגד ברדוגו. דרוקר אמר באיזשהו מקום שיש לו איזשהו מידע על גנץ, והוא מעדיף שלא להוציא את זה ואחרי זה ברדוגו היתל בו ואמר לו, הכניס את המושג 'הקש בגג'. האם באמת התכתשות בין עיתונאים יכולה להגיע לעבירת לשון הרע ופיצויים של 150 אלף שקלים?

עורך הדין רון לוונטל, עלה לשידור בתוכנית 'שטח משפטי' בהגשת המשנה ליו"ר לשכת עורכי הדין, עורך הדין יוסי ויצמן ונשאל, "האם עיתונאי שמביא ביקורת, או שהוא אפילו לועג לקולגה שלו, זה יכול להסתיים בתביעת לשון הרע?".

לוונטל השיב: "אנחנו רואים הרבה מאוד תביעות עכשיו בין עיתונאים, במיוחד בגלל שהעיתונות בשנים האחרונות נצבעה בצבעים פוליטיים. זאת אומרת, יש עיתונאים שאתה ממש מכיר אותם כימין, יש ערוץ שהוא משדר ימין, כל אחד יש לו פוזיציה מסוימת, כמעט אין אנשים אובייקטיביים היום בתקשורת. אתה מסתכל בטלוויזיה, כשאתה רואה את אמנון אברמוביץ' מדבר, כשאתה רואה את עמית סגל מדבר, אתה כביכול יודע איפה הם, באיזה צד הם של המפה. והם גם לא מסתירים את זה, ויש ערוץ 14 שיש לו צבע מאוד משלו, ולשיטתם ערוץ 12 הוא צבע אחר, וכך זה מוביל הרבה מאוד למאבקים גם בין העיתונאים".

הוא הזכיר כי "לאחרונה ערוץ 12 תבעה את ציפורי. יש לנו, רביב דרוקר כרגע יש לו כמה וכמה תביעות נגד ערוצים, בעיקר מהימין, יש לו לפחות שתיים שאני יודע עליהם, ובשניהם חוזר הסיפור הזה, שבו הוא אומר דבר מה, או הוא נטען, ואיזו פרשנות לשיטתו מעוותת של הדברים, הופכת את זה למשהו אחר".

"עד כמה יש חופש לעיתונאי שמשדר, שהוא מביא הביקורת על קולגה, זה ייגמר בתביעת דיבה", התעניין עו"ד ויצמן.

עו"ד לוונטל הסביר, "בכל תחום לשון הרע בעצם, יש בו איזושהי חלוקה, היא לא דיכוטומית לגמרי, היא לא ממש שחור ולבן, אבל יש איזה מנעד כזה, בין פרסומים שהם הבעת דעה, שאתה ברור שזאת דעה, לדוגמא ביקורת על מסעדה שאכלת בה, הרי זה לא נכון או לא נכון, זאת דעה שלך. אתה יכול לטעון שטעים, לא טעים, שהוא טוב, לא טוב, זה בעיניך. לבין עובדות, אלה פרטים שצריכים להיות אמת, אם אתה אומר שמישהו השתמט מצה״ל, אם מישהו לא שילם מיסים, או דברים עובדתיים, אתה צריך לעמוד מאחוריהם. כאן בעצם הטענה של השופט בבית המשפט היא שהפרשנות, הביקורת, לא הייתה הבעת דעה, אלא היא הייתה מורכבת מעובדות לא נכונות. הם עיוותו את העובדות, ועשו פרשנות מעוותת לעובדות לא נכונות"

המגיש המשיך לשאול, "לא צריך שיגרם נזק כדי לתבוע?". לדברי עו"ד רון לוונטל, "תביעות לשון הרע, אפשר אמנם לתבוע נזק מוכח, אבל לרוב לא ניתן לא ניתן להוכיח נזק כתוצאה מלשון הרע. כי לעולם לא תדע כמה אנשים הפסיקו לדבר איתך, או נמנעו מלדבר איתך, או החליטו להימנע ממך".

האזינו לשיחה המלאה – מתוך 'שטח משפטי' ב'קול חי':