מאזין שאל בתוכנית 'ברוך שאמר' עם הגאון הרב ברוך שרגא, "אשתי אוכלת כל מיני מאכלים שמזיקים לה ולא שמה לב לבריאות שלה, וכך יש הוצאות רפואיות מיוחדות, האם אני בתור בעלה – חייב לשאת בהוצאות הרפואיות שהיא גרמה להן בעצמה?".
הרב שרגא השיב, "יש גמרא במסכת כתובות, אדם שנושא אישה, הוא חייב לדאוג לכל הצרכים שהיא צריכה, בכלל הצרכים, לרפאות אותה בזמן שהיא חולה, כמו שהוא חייב לפרנס אותה למזונות, לבגדים, ככה רפואה זה בכלל המזונות, לכן, אדם חייב לדאוג לכל צורכי הרפואה של אשתו, לשלם מה שצריך לשכר הרופאים והרפואות, עד שתחלים לגמרי".
עוד הוסיף הרב ונימק, "כך כותב הרמב"ם. בהלכות אישות, אישה שחלתה, בעלה חייב ברפואתה עד שתבריא, כלומר, אפילו אם היא כבר בריאה, אבל מה, עדיין יש לה קצת חולשה, מחמת החולי, לא יגיד, 'היא כבר בריאה', הפוך, היא צריכה ויטמינים, צריך לדאוג לה, עד שתבריא לגמרי, ולא רק שהוא חייב להוציא ממון, לשלם את כל ההוצאות הרפואיות שלה, הוא גם צריך לטרוח בעצמו, לחפש רופא טוב, פרופסור, רופא מעולה, ויקנה לה את כל התרופות הטובות"
עוד באתר:
עוד הוסיף הגר"א והסביר, "כיוון שכל מהותו של יחס האישות שבין איש לאשתו, הם צריכים להיות באהבה ואהבה, מתוך מסירות הדדית, כדי שכל אחד דואג לרב אחד השני, ולהרגיש את הצער השני, ולהרגיש את הכאב של השני, אז כיוון שאם אדם מרגיש את הכאב של השני, כאילו הוא כואב לו, אז ודאי שבחובתו לעשות כל דבר, שיכול לעזור, שתהיה אישה בריאה, וחזקה, כל השנה, וכל שכן בימי חוליה".
עם זאת אמר הרב, "כל זה, באישה רגילה. אבל כאן האשה הזאת, היא חלתה מחמת שהיא פשעה בעצמה, כמו פה שאוכלת כל מיני דברים שמזיקים לבריאות שלה, לפי הטבע שלה, והיא יודעת שזה מזיק לה, ובכל זאת, היא אוכלת. השאלה אם היא חייבה או לא".
הרב הביא מהריטב"א שכותב כי "אישה שפצעה את עצמה, אי אפשר להטיל את חוב הרפואה שלה על בעלה, למה? כיוון שהיא הזיקה לעצמה. וכך כותב גם 'המאירי'.
האזינו להמשך דברי הרב עם כל הנימוקים – מתוך 'ברוך שאמר' ב'קול חי':
