החל הדיון בהצעת חוק לקביעת מסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים באקדמיה

ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (ד') דיון ראשון בהצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – מסלולי לימוד נפרדים), התשפ"ד-2024, כחלק מהכנתה לקריאה ראשונה. לפי הצעת החוק יהיה רשאי מוסד להשכלה גבוהה לקיים מסלולים לתארים אקדמיים מתקדמים בהפרדה מגדרית, לסטודנטים ולסטודנטיות המעוניינים בכך. ההפרדה תהיה בכיתות הלימוד ולא במרחבים הציבוריים ומסלולי הלימוד לגברים ונשים יהיו זהים.

פסק הדין של ביהמ"ש העליון מ-2021 אישר את המתווה של המל"ג לשילוב הציבור החרדי באקדמיה, לרבות מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית בלימודי התואר הראשון וזאת לשם הגברת השילוב של הציבור החרדי במערכת ההשכלה הגבוהה.

עוד באתר:

הדרמה בעיצומה

תיעוד אווירי מכביש 1: השריפות שנקלטו במצלמות התנועה

גדי פוקס

השריפה בעיר החרדית

האש מתפשטת במהירות: פונו בניינים בבית שמש

שמעון כץ

12 לוחמי אש נפגעו

9 מוקדי שריפה, 163 צוותי כיבוי פועלים בשטח • כל העדכונים

מערכת אמס

"יש פה מישהו?"

תיעוד דרמטי: מוודאים שאיש לא נשכח ברכבים

אלי יעקובוביץ

יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסף טייב מש"ס הצהיר בנחרצות: "תהיה הפרדה בתואר שני. הצעת החוק הזאת תעבור. הזכות של כל אדם לשוויון מהותי ויש לתת לו אפשרות ללמוד להתפתח ולהשתלב בשוק התעסוקה."

יוזמת הצעת החוק ח"כ לימור סון הר מלך מ'עוצמה יהודית', אמרה כי "החוק הזה יביא בשורה של שוויון תעסוקתי עבור נשים וגם לחלק מהגברים. כל מי שיבקש ללמוד בהפרדה, מסיבות של דת או נוחות, יתאפשר לו הדבר. סטודנטיות חרדיות ודתיות סיפרו לי שנאלצו ללמוד בתוך כיתות לא מותאמות לאורח חייהן ואת הדרת הנשים הן הרגישו דווקא שם כשהן מכונסות בפינת האולם. נשים לא צריכות לוותר על החלום שלהן." ח"כ קטי שטרית :"אני בעד החוק הזה. תנו לנשים האלה את זכות הבחירה."

חברי הכנסת מהאופוזיציה התנגדו בחריפות להצעת החוק. ח"כ סימון דוידסון מ'יש עתיד' שאל: "מה השלב הבא, אוטובוסים נפרדים? בתי חולים נפרדים?" ח"כ גלעד קריב מ'העבודה' קבע: "השלב הבא יהיה הפרדה גם בספריות". הדיון הפך סוער וח"כ מירב בן ארי מ'יש עתיד' תקפה את תומכי הצעת החוק: "למה מי אתם שתחליטו על כל החרדיות בישראל? אתם יודעים כמה נשים חרדיות פנו אלי כדי שהחוק הזה לא יעבור? אם יהיה מסלול בהפרדה היא תרגיש מחויבת לבחור במסלול כזה ואוי ואבוי לה אם לא תלך לשם".

נציג המועצה להשכלה גבוהה רונן קוטין הציג נתונים לפיהם בשנת תשפ"ד למדו במוסדות להשכלה גבוהה 17,405 סטודנטים בוגרי החינוך החרדי, כשמרביתם (68%) נשים ו-32% מהם גברים. 14,320 סטודנטים בוגרי החינוך החרדי לומדים בשנה זאת לתואר ראשון ו-3,090 לומדים לתארים מתקדמים.

קוטין הדגיש כי מסלולי ההפרדה מיועדים לבוגרי החינוך החרדי בארץ. בנוסף היא מאפשרת לחרדים שאינם בוגרי החינוך החרדי (חוזרים בתשובה, מי שלמדו במסגרות חרדיות בחו"ל וגם חב"דניקים שלמדו בפיקוח ממלכתי דתי) להשתלב בתכניות בהתאם לאחוזים מותרים. לפי הפילוח שהציג, 20% מבוגרי החינוך החרדי משולבים בקמפוסים הכלליים; 16% לומדים באונ' הפתוחה; 13% לומדים במוסדות בהפרדה מגדרית (מכון לב, חמ"ד); 44% לומדים במסגרות ייעודיות לאוכלוסייה החרדית (כמו הקמפוס הייעודי לחרדיות שפתחה מכללת הדסה בשטראוס) ו-6% לומדים במרכזי לימוד חרדיים של האונ' הפתוחה. בהתייחסו להצעת החוק המונחת על שולחן הוועדה אמר נציג המל"ג כי "מדיניות מל"ג מאזנת בין ערכים מתנגשים. הצעת החוק עלולה לשנות איזונים רגישים אלו."

נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת יובל וורגן הזכיר את תכנית החומש להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית הכוללת הקלה בתנאי קבלה, מודל תקצוב ייחודי, לימודים בהפרדה מגדרית וכן רשת ביטחון תקציבית למוסדות בגין פתיחה של מסגרות אלה. בתכנית החומש הראשונה לפני כעשור עמד שיעור החריגים המורשים להשתתף, בחריגה מקהל היעד המוגדר, על 10% ואילו בתכנית הנוכחית מגיע שיעור החריגים לכדי 15%-25% מהסטודנטים, בכפוף לאישור המל"ג.

קוטין: "רוב הצעירים החרדים (70%-80%) לא מעונינים להגיע לאקדמיה בשל החסמים התרבותיים והאקדמיים, אבל בתואר השני, רובם כבר בשלב אחר בחיים – ההבדלים ההשכלתיים כבר לא רלוונטיים ובנוסף, רובם כבר משולבים בשוק התעסוקה המעורב. לתואר הראשון מגיעים אחוזים נמוכים מהמגזר החרדי: 25% מהנשים, וכ- 10% מהגברים. בתארים מתקדמים ראינו גידול של 18% בשנה האחרונה." קוטין הוסיף עוד נתון שמצביע על כך ש-40% מהסטודנטים החרדים בתואר ראשון לומדים בתחום החינוך ח"כ סון הר מלך: "ככה נראית הסללה."

חברת השדולה למען האישה החרדית והדתית אושרה דנוך: "לפי המל"ג, כשמתחילים ללמוד אז כל החסמים נעלמים ואז הן בשלות ללמוד בעירוב מגדרי, אבל זה לא נעלם. זאת הבחירה שלנו. תנו לנו להשתלב. אחת מבנותיי התחילה תואר ראשון בחינוך וזה לא היה המסלול שרצתה. היא ויתרה על מה שרצתה כי שם אין הפרדה, לכן הלכה לחינוך. אם החוק הזה לא יעבור, היא לא תזכה ללמוד לתואר שני."