ברקע הדיונים בוועדת חוץ וביטחון להסדרת חוק הגיוס, בני הישיבות נעדרים כל מעמד חוקי, ומשכך – לאחר קבלת צו גיוס ואי התייצבות – מוצא נגדם צו עיכוב יציאה מהארץ. אלא שהבוקר נחשף ב'דה מרקר', כי מרבית החרדים שמגיעים לנתב"ג, ומגלים שיש להם צו עיכוב יציאה מהארץ, נשלחים לדבר עם נציג צה"ל בנמל התעופה, ואיכשהו מצליחים לשכנע אותו לאשר להם לטוס.
על פי התחקיר ב'דה מרקר', "לא ברור אפילו אם נדרש תחכום מיוחד מצדם כדי לשכנע בכך ("אני בדרך להליך רפואי דחוף", "אני בדרך ללוויה של הדודה", "אני בדרך לחתונה של הבן דוד"). בתמורה לאי־אכיפת עיכוב היציאה מהארץ, נציגי צה"ל דורשים מהחרדים שעם חזרתם לישראל הם יתייצבו בלשכת הגיוס. רק שזו דרישה ריקה מתוכן: מרגע שהחרדי השיג את מבוקשו, ומימש את כרטיס הטיסה היקר שלו לניו יורק, איזה קלף יש לצה"ל כדי לחייב אותו להתייצב בלשכת הגיוס?".
כזכור, צה"ל פרס בשבוע שעבר בפני היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה תמונה מצב בנוגע להיענות החרדים לצווי הגיוס לצה"ל. על פי הנתונים, בשליש הראשון של השנה שעברה הוציא צה"ל 3,000 צווי גיוס, ומהם חלק גדול הופנה לחרדים שסיימו את לימודם בישיבות ויצאו לעבוד. מתוך אלה התייצבו בלשכת הגיוס 473, כ-15% (עשרות בודדות השלימו את תהליך הגיוס והתגייסו בפועל). בשליש השני יצאו 7,014 צווי גיוס, והתייצבו בלשכה 139 — 2% בלבד.
