"קמתי הבוקר לרצף דיווחי-תקשורת שמתארים אירוע שכביכול השתתפתי בו: את ישיבת הממשלה מאמש, אבל שום דבר בתיאורים הללו לא משקף את מה שבאמת קרה שם", כותבת הבוקר שרת ההתיישבות אורית סטרוק בקבוצת פעילים ממפלגת הציונות הדתית. "איך כתוב בפרשה: "לא קרב זה אל זה כל הלילה" – זאת בגדול התחושה… לכן מוצאת לנכון לשתף אתכם במה שקרה אתמול בדיון על הקמת ועדת חקירה ממלכתית".
קודם כל, חשוב להבין את הסיטואציה המוזרה: היועצת, שלא מייצגת את הממשלה בעתירה הזו, מגיעה לישיבה שהממשלה כינסה ביוזמת עצמה, (הדיון עפ"י דרישת בג"צ, אבל לא עפ"י דרישת היועצת) ודורשת מהממשלה מה שבג"צ לא דרש בכלל: להחליט עכשיו ומיד על הקמת ועדת חקירה ממלכתית* (מעכשיו, בראשי תיבות – וח"מ). בג"צ רק דרש לדון בשאלה, היועצת דורשת להחליט שכן.
היועצת מקריאה את נוסח החוק, לפיו הממשלה רשאית להקים וח"מ, ועדין מתעקשת שהממשלה חייבת, ושאם תחליט לא לעשות זאת – נטל ההוכחה עליה. היא תומכת את דרישתה בסדרת טענות מאד משונות, ממילא גם מקוממות.
עוד באתר:
ארשום כאן את עיקרי הטענות המוזרות של היועצת: 1. התחייבנו לביה"ד בהאג להקים וח"מ (בהמשך אציין מה האמת).
2. כנגד עמדת הממשלה לפיה לא נכון להקים וח"מ תוך כדי מלחמה, כדי שכל ה"נחקרים" הפוטנציאליים יוכלו לרכז מאמצים במלחמה ולא יאלצו לגייס עו"ד ולהתרכז בהגנתם-שלהם, כנגד זה טענה היועצת שהסכמת הרמטכ"ל להתחלת בדיקת המבקר בגלל ש"המלחמה כבר לא עצימה" – צריכה להכתיב גם את האפשרות להתקדם עם וח"מ.
3. מדובר באירוע בטחוני חסר תקדים הן בהיקף הנפגעים והן באורך הזמן.
4. וכמובן – עמדת ראש השב"כ שתומך בהקמת וח"מ עכשיו. היועצת התרעמה על כך שעמדתו לא חולקה לחברי הממשלה (ועל כך הגיבו רוב השרים, שעמדתו לא רלוונטית, כי הוא לא קובע: לא אם המלחמה הסתימה, ולא איזה סוג ועדה/ בדיקה נכון לקיים).
היועצת גם ציינה שהחוק מציע אפשרות להקמת ועדת בדיקה ממשלתית במצבים בהם אין מקום להקים וח"מ אבל טענה שוח"מ זה הכלי הבלעדי למקרה שלנו בגלל: 1. מינוי חבריה ללא תלות בדרג המדיני. 2. יכולות חקירה בלתי מוגבלות .3. יכולות תקציביות בלתי מוגבלות.
היועצת לא ידעה להסביר באיזה "כובע" היא בעצם מופיעה בפני הממשלה עם דרישתה שאינה מתכתבת עם דרישות החוק: הרי היא לא מייצגת את הממשלה בבג"צ, דורשת יותר ממה שדרש בג"צ, לא נותנת מענה אמתי לקושי להקים וח"מ תוך כדי מלחמה, ורק טענה בתוקף שזו חובת הממשלה משום ש"זו עמדתי"…
וכאמור, היועצת סיימה את טענותיה בדבר חובת הממשלה להקים וח"מ ואמרה: "עכשיו נטל ההוכחה עליכם" – מה אגיד לכם? סיטואציה הזויה בכל קנה מידה….
זו המסגרת שבתוכה צריך להבין את עמדות השרים כפי שהודלפו לתקשורת. למשל: כשבצלאל אומר ליועצת שעמדתה חשובה כמו עמדת סימונה מדימונה. כשרוה"מ אומר שעמדת ראש השב"כ לא רלוונטית כי הוא לא קובע מתי מסתיימת המלחמה. כשבצלאל שואל אם יתכן שראש השבכ תומך בהקמת וח"ב כי הוא רוצה שהמלחמה תסתיים עכשיו. כשבצלאל מודיע שלא יממן וח"ב אם היא תוקם "על הראש שלנו" תוך נטילת סמכות הממשלה הקבועה בחוק, לקבוע האם ומתי להקים וח"מ. אפילו השר אלקין, שתמך בהקמת וח"ב, אמר ליועצת "עשית שירות רע מאד לענין, היית צריכה לקדם דיון ראוי, ולא להכתיב לממשלה שהיא "חייבת".
לגופו של דיון: 1. כל השרים הבהירו והסבירו בהרחבה שחשוב מאד לחקור ולבדוק ולהסיק מסקנות. ועם זאת העלו סדרת שאלות רלוונטיות:
מתי? האם תו"כ מלחמה? ובאופן שיפגע ביכולת להילחם? שרים רבים הביעו חשש מכך, היטיב לבטא זאת השר דיכטר, שסיפר מחוויותיו כנחקר בועדת אור, כשנאלץ להגיע מצויד בעו"ד, תוך כדי אירועים בטחוניים קשים מאד שהוא כראש השב"כ דאז צריך לנהל. (לטעמי, זו היתה "עמדת ראש השב"כ" הרלוונטית ביותר בדיון…). דיכטר, כמו גם אופיר סופר, ושרים נוספים, הביעו חשש גדול מכך שעצם קיום הדיון והדלפתו לתקשורת – ייצרו רושם מוטעה ומזיק מאד, כאילו המלחמה נגמרה.
מי הנחקרים? חלק גדול מהשרים סברו שגם שופטי בג"צ, שלאורך כל השנים הרלוונטיות פגעו ביכולת של צה"ל להילחם בטרור – צריכים להיחקר (בהקשר הזה הוצגה בדיון חוברת מצוינת של התנועה למשילות ודמוקרטיה, מה שמאד הרגיז את היועצת והצוות שלה, שחשבו שמזכירות הממשלה חילקה את החוברות. כמובן שזה לא נכון).
מה צריך לחקור? וממתי? חלק גדול מהשרים אמרו שצריך להתחיל מאוסלו. (אני טענתי שצריך להתחיל ממה שהביא לאוסלו: בחירות 92 והקשר הפוליטי שהיה שם בין אש"ף למפלגת העבודה).
איך מייצרים גוף-חוקר שיקבל את אמון הציבור? רוב השרים סברו שיצחק עמית לא יכול למנות את חברי הועדה, שכן חלק גדול בציבור לא נותן בו אמון לנוכח האופן הכוחני בו מונה לנשיא העליון, והחשדות הקשים נגדו. חלק מהשרים אמרו גם, שעצם העובדה ששופטי בגצ שיתפו פעולה עם אופן הבחירה הבעייתי של עמית – פוסלת את כולם…
2. בדיון עלו לא-מעט הצעות יצירתיות ורציניות כיצד להקים גוף חוקר שיקבל אמון מרוב גדול בציבור. היה ברור מדברי השרים, שיש רצון משמעותי לאפשר חקירה ולא להתחמק ממנה, אבל כן למצוא את הדרך והכלים והזמן הנכון.
3. על הטענה של היועצת ש"חייבים" וח"מ כי מדובר במלחמה מאד ארוכה ועם הרבה נפגעים ולכן חייבים להקים וח"מ – השיב השר סער שגם האינתיפדה השניה היתה לא פחות ארוכה וגבתה יותר מאלף נרצחים, אבל לא הוקמה שום וח"מ. וכן היתה התייחסות שרים לו. וינוגרד שהיתה ממשלתית ולא ממלכתית. אבל באמת שכמעט כל שר שדיבר הציע איך כן לבדוק, זה היה עיקר השיח.
4. ואולי הכי מעניין: הטענות של היועצת על המחוייבות לביה"ד בהאג – הוזמו ע"י מזכיר הממשלה, שסיפר שהתנהל שיח מול ביה"ד על הקמת ועדת בדיקה בפורמט אחר, שם היו מוכנים לשמוע, אבל היועצת טירפדה את היוזמה הזו… (לא יאומן ממש!) ועוד ציין, שיש לקוות שבסיוע ממשל טראמפ, בעיית האג מאחורינו, כך שודאי לא זו הסיבה להקמת וח"מ.
אסיים במה שהתחלתי: לקום בבוקר ולגלות את האופן המעוות בו הוצג בתקשורת הדיון הזה – מעלה חשש כבד שאבי דיכטר ואופיר סופר צדקו…
עד כאן דבריה של השרה אורית סטרוק, שכאמור, כתבה לחברי קבוצת המפלגה.
