מאזין שחזר בתשובה תיאר בפני הגאון הרב ברוך שרגא בתוכנית 'ברוך שאמר' ב'קול חי' כי חמותו מחללת שבת בפרהסיה, אך מקפידה על כשרות מחמירה של בד"ץ. הוא שואל האם מותר לו לאכול את מאכליה, שכן למד שמחלל שבת בפרהסיה דינו כגוי, ואכילה מבישול גויים אסורה על פי ההלכה.
הרב שרגא השיב לו ואמר כי הרמב"ם, בהלכות מאכלות אסורות, מסביר כי חז"ל אסרו אכילה ממאכלים שבושלו על ידי גויים מחשש להתקרבות יתרה שתוביל לנישואי תערובת. זהו גם טעמם של שאר הפוסקים, אשר גזרו על לחם ובישולים של גויים מחשש להתבוללות. על פי גישה זו, האיסור חל רק על גויים, משום שנישואים עמם אסורים.
עם זאת, יש דעה נוספת, לפיה האיסור נובע מחשש שמא גוי יכניס למאכל דבר טמא. לפי דעה זו, גם אם ברור שהאוכל כשר, עדיין יהיה אסור אם הוא בושל בידי גוי.
עוד באתר:
האם מחלל שבת בפרהסיה נחשב כגוי?
לפי פוסקים רבים, מחלל שבת בפרהסיה דינו כגוי בדינים מסוימים, כמו נגיעה ביין (יין נסך). לכן, יש שהחמירו ואמרו שגם מאכליו יהיו אסורים כשם שבישולי גויים אסורים. פוסקים כמו החזון איש ומהרי"א אסאד (שו"ת יהודה יעלה) החמירו בנושא וטענו כי יש לאסור את מאכליו של מחלל שבת כשם שאוסרים יין שנגע בו.
מנגד, הגאון רבי חיים בן עטר בעל 'אור החיים' והגאון הרב משה פיינשטיין בעל 'אגרות משה' פסקו שאין מקום להחמיר, שכן עיקר האיסור בבישולי גויים הוא נישואי תערובת – ואצל יהודי מחלל שבת אין חשש כזה. גם אם הוא עובר על איסורים, מותר להתחתן עם בתו אם היא עצמה שומרת מצוות.
המסקנה ההלכתית
למעשה, רוב הפוסקים פסקו להקל ולאפשר אכילה ממאכליו של מחלל שבת בפרהסיה, בתנאי שכל מרכיבי האוכל כשרים והכלים אינם בעייתיים מבחינת הכשרות. אמנם יש מחמירים, אך הם מיעוט. לעומת זאת, ביין שנגע בו מחלל שבת – פוסקים רבים מסכימים כי יש להימנע משתייתו.
הרב סיכם את תשובתו בכך שהשואל צריך להקפיד שהאוכל והכלים כשרים, אך אין מניעה הלכתית לאכול אצל חמותו. עם זאת, כדאי לנצל את ההזדמנות לקרב אותה למסורת ולהתפלל שתחזור בתשובה שלמה.
האזינו לשאלה ולתשובה המלאה – מתוך 'ברוך שאמר' ב'קול חי':
