
פרט מטריד שפורסם היום מעלה שאלות קשות על מתווה שחרור המחבלים: במענה לפניית אב שכול, הודה המטה לביטחון לאומי כי אין לישראל כל יכולת לקבוע האם המחבלים המשוחררים במסגרת עסקת החטופים יגורשו לעזה או לחו"ל. הפרטים המטרידים נחשפו בעקבות פנייתו של אברהם ויסמן, אביו של סמ"ר ינאי ויסמן הי"ד שנרצח בפיגוע ב-2016. ויסמן, באמצעות עורך הדין חיים בלייכר מארגון חוננו, ביקש להבטיח כי רוצחי בנו יגורשו לעזה ולא יזכו להנאות החיים בחו"ל.
במכתב תשובה מפתיע, חשף היועץ המשפטי של המל"ל, עו"ד אדם וולפסון, פרט מטריד במיוחד: "החלטת הממשלה שאישרה את המתווה לשחרור החטופים קבעה ביחס למחבלים מסוימים תנאי שלפיו שחרורם יהא לרצועת עזה או לחו"ל. תנאי זה לא כולל מנגנון לקביעת היעד שאליו יועבר המחבל".
עוד באתר:
וולפסון אף הודה במפורש כי "מי שמקבלים את ההחלטות בעניין יעד ההעברה הם אינם גורמים בממשלת ישראל". משמעות הדברים ברורה: ההחלטה על יעד הגירוש של כל מחבל נתונה בידי גורמים זרים, ככל הנראה ארגון הטרור חמאס.
"מזעזע לגלות שמדינת ישראל משחררת מחבלים רוצחים ללא שליטה על היעד שאליו הם משוחררים", הגיב עו"ד בלייכר בזעם. "הכאב של המשפחות השכולות על שחרור רוצחי יקיריהן הוא רב מנשוא – והידיעה כי המחבל הרוצח יוכל ליהנות ממנעמי חו"ל, מדירה שינה מעיניהם".
החשיפה מעלה שאלות קשות לגבי תנאי העסקה עליהם חתמה ישראל. בעוד שהממשלה הציגה את הגירוש לעזה או לחו"ל כהישג, מתברר כי בפועל אין לה כל שליטה על ההחלטה להיכן יישלח כל מחבל. המשמעות היא שמחבלים עם "דם על הידיים" עשויים למצוא את עצמם חופשיים במדינות בחו"ל, רחוק מההגבלות והקשיים של החיים בעזה.
הגילוי הזה מצטרף לביקורת הגוברת על תנאי העסקה, ומעלה תהיות נוספות לגבי המחיר שמשלמת ישראל עבור שחרור החטופים. עבור משפחות הנרצחים, כמו משפחת ויסמן, המחשבה שרוצחי יקיריהם עשויים לזכות בחיים חדשים במדינות חופשיות היא בלתי נסבלת.