האם נשים חייבות בברכות התורה, שאלה מאזינה את הגאון הרב ברוך שרגא בתוכנית 'ברוך שאמר' ב'קול חי'. הרב השיב לה כי מרן בשולחן ערוך פוסק שנשים מברכות ברכות התורה, אך המפרשים העלו שאלה בעניין זה. כיוון שנשים פטורות ממצוות תלמוד תורה, כפי שנאמר "ולימדתם אותם את בניכם" – ודרשו חז"ל "בניכם ולא בנותיכם" – כיצד יכולות הן לברך "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על דברי תורה"? הבית יוסף מסביר שנשים מחויבות ללמוד את ההלכות הנוגעות להן, כגון דיני שבת, נטילת ידיים, וטהרת המשפחה, ולכן יש להן חלק בלימוד תורה ומברכות עליו.
הגאון מווילנא מסביר שנשים רשאיות לברך גם על מצוות עשה שהזמן גרמן, אף שאינן מחויבות בהן, ולכן גם כאן הן רשאיות לברך. אולם, הסבר זה תואם את שיטת הרמ"א הסובר שנשים רשאיות לברך על מצוות אלו, אך לדעת השולחן ערוך אין לנשים לברך על מצוות שהן אינן מצוות בהן. מכאן עולה השאלה כיצד מתיישבת ברכת התורה לנשים לפי שיטתו.
חכם רבי בן ציון אבא שאול הסביר שהברכה אינה רק על מצוות לימוד התורה אלא גם על ההנאה מהלימוד. כפי שאדם מברך ברכת הנהנין על מאכלים, כך כל הלומד תורה נהנה ממנה, ולכן גם נשים מברכות.
עוד באתר:
נוסף על כך, נשים שייכות במצוות תלמוד תורה דרך תמיכתן בלומדים. כפי שהגמרא אומרת, אישה זוכה לחיי העולם הבא משום שהיא מסייעת לבעלה ללמוד תורה, מגדלת את בניה ללימוד תורה, ותומכת בהם. מאחר שיש לה חלק בלימוד התורה, היא יכולה לברך "וצוונו" מתוך שותפותה במצווה.
האזינו לקטע המלא מתוך 'ברוך שאמר' ב'קול חי':
