ועדת המשנה לענייני העורף בראשות ח"כ מישל בוסקילה, התכנסה לדיון שעסק בבחינת האפשרות להאריך את משך זמן ההתרעה של פקע"ר לאזרחים בעורף.
הדיון התקיים בעקבות פנייתו לוועדה של רס"ן במיל' יצחק שינובר, מהנדס אלקטרוניקה, ששירת 23 שנים בצה"ל ובמערכת הביטחון, בין היתר כרמ"ד סנסורים בחה"א. בפנייתו לוועדה כתב שינובר כי ניתן בהחלטה פיקודית מידית לספק זמן נוסף (עד עשרות שניות רבות) ולהקטין דרמטית את מספר הנפגעים בעתיד.
לטענתו קיימת "קונספציית ההתרעה" המובילה למדיניות שגויה להשהיית זמן ההתרעה עד לזמן קצר וקבוע לפני הפגיעה. עוד טען כי כיום ניתן לספק התרעה מוקדמת בצופר, אפליקציה ואתר פקע"ר וניתן אף לספק התרעה מקדימה, בנוסף על ההתרעה הקבועה הקיימת. הוא הוסיף כי מי שנפגע בעיקר ממדיניות זו אלה תושבי הפריפריה, ומבוגרים ובעלי מוגבלות המתקשים בתנועה.
עוד באתר:
איימן, אביה של עלמא שנרצחה עם עוד 11 ילדים במגרש הכדורגל במג'דל שאמס אמר בדיון: זמן ההתרעה היה לנו 6 שניות, הם לא הספיקו אפילו לרוץ, רוב הילדים נהרגו בכניסה למיגונית. עד עכשיו יש הרבה שאלות פתוחות. לא רצינו להתפנות מהכפרים, התארגנו בכוננות ובסוף לא היה לנו זמן התרעה מספק ולא היה לנו כיפת ברזל. אני מדבר בשם 12 הילדים שנהרגו ובשם החמישים שנפצעו, כי זה מקרה ששווה ללמוד ממנו.
תא"ל לירון דונל, ראש מטה פיקוד העורף הסביר ליושבים בדיון: "עולם ההתרעה הוא עולם מורכב. היכולת להפיץ התרעה תלויה ביכולת הגילוי אותה מבצע חיל האוויר. ב-1991 מדינת ישראל הייתה אזור התרעה אחד, ונוצר מצב שאחרי כמה פעמים האזרחים הפסיקו להיכנס לממ"דים כי הבינו שההתרעה לא ממוקדת.
37 אלף רקטות נורו רק במלחמה הזו, עם השנים, המערכת והניסיון המבצעי, אנחנו כל העת מבצעים שיפורים ושיוניים במערכות בהתאם ללמידה ולאיומים.
אנחנו לא מקלים ראש, לומדים ומתחקרים, הסקת מסקנות מאירוע נקודתי היא שגוייה. יש שיקולים מבצעיים, מקצועיים, טכנולוגיים וההשפעה על התנהגות אוכלוסייה. המערכות שלנו מבוססות חקר ביצועים, יש לנו אחריות וחזון להפיץ התרעה לכל אדם בכל מקום ובכל זמן. אנחנו מחשבים את הזמן למול השיגור הקצר ביותר.
התרעה שווה לאיום ממשי, המשמעות היא שהאזרח מבין שכשפיקוד העורף מפיץ התרעה הוא צריך לנקוט בצעדי התגוננות. אנחנו רוצים כללים פשוטים שהאזרח ידע לפעול לפיהם. אנחנו רוצים שהשגרה במדינה תמשיך, זה חלק מהחוסן שלנו. התרעה היא גם מעוררת חרדה בקרב אזרחים ואנחנו רוצים לצמצם ולהביא את האזרח לפעולה אינסטנקטיבית.
אתה לא יכול להגדיר התנהגות שונה לכל פריט תמ"ס. אם נהפוך את האירוע לאירוע מורכב מבחינת האזרח ונדרוש התנהגות אחרת בכל איום, הוא לא ידע איך להתמגן. אנחנו בוחנים את הדברים ומבצעים שינויים. בימים אלה אנחנו בוחנים להאריך את משך ההתראה, החלטות אלה מבוססות על חקר ביצועים ולא בשליפה מהשרוול."
אל"מ ענת ג'רבי, רמ"ח אוכלוסייה הוסיפה: "אנחנו חייבים להסתכל האזרח ועל מעגל החיים הרחב שלו. כשהוא בבית הוא יידע מה לעשות, בבית ספר למשל יש תכנית בית ספרית, ולכן יש זמן קבוע. נקודה נוספת זו הסלקטביות, אם אנחנו רוצים להכניס איזון בין התרעה לשגרת החיים ועל כל התרעה נכניס חצי מדינה לממ"ד, זה לא האיזון הנכון.
ככל שנעשה יותר התרעות זה לא יפחית את הסיכון ויגביר את החרדה ואנשים גם נפצעים בדרך לממ"ד. לגבי הודעה מקדימה, כשאזרח מקבל התרעה הוא מקבל אותה לפעולה מיידית, ללא פירוט מאיפה הטיל וכמה זמן. אחרת זה ישנה את ההתנהגות."
