לאחר המקרה המצער: כך תזהו שהילד שלכם נמצא במצוקה

אירוע מצער שהתרחש בימים האחרונים החזיר שוב למודעות הציבורית את תופעת ה'חרם' הנוראה והכואבת, המתרחשת למרבה הצער במוסדות חינוך רבים.

בסדרת מאמרים שאגיש כאן לפניכם היום ובמהלך השבועות הקרובים, בסיעתא דשמיא, אשתדל "להאיר" – על החרם החברתי, השלכותיו, ועל הסיבות להפסיק: החרם החברתי פוגע בילדים ברמה רגשית עמוקה, הילדים חווים עצב, כעס ובדידות בגלל הדחייה. חרם כרוני עלול לגרום לילד לחרדות ודיכאון וח"ו לאובדן. החרם מחליש את האמון והקשרים בין הילדים. ובראש ובראשונה – מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך!

חלק א': חרם חברתי – הגדרה, ביטויים והכאב של הילד הנדחה

עוד באתר:

מתאים או לא

זה התרגום לשיר ה"בעקיטשע" שהפך ללהיט

מערכת אמס

ציניות אכזרית

"בגלל מזג האוויר": חמאס בתירוץ חדש לאי החזרת חטופים

קובי פינקלר

צפו בדברים

תפסיקו להאשים את החרדים; הבעיה היא בצבא

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

הפתיע בשידור

"הוא טוב" • החקיין שהדהים את מנחם טוקר באולפן

קובי סגל

חרם חברתי הוא מצב שבו ילד או ילדה מוצאים את עצמם מנותקים מהקבוצה או מהחבורה אליה הם משתייכים, לעיתים באופן זמני ולעיתים באופן ממושך. דחייה חברתית שכזו מובילה לתחושות של בידוד, חוסר שייכות ופגיעה בביטחון העצמי.

לעיתים מדובר במעשים ישירים, ולעיתים במעשים עקיפים ונסתרים, שמקשים על הילד להבין את המצב ולהגיב אליו.

ביטויים גלויים של חרם חברתי כוללים:
אי הכללה במשחקים או בפעילויות קבוצתיות, הערות פוגעניות או קללות, שמועות שמופצות על הילד, ולעיתים אף התקפות מילוליות ישירות או חריפות יותר.

במצבים קיצוניים, הילד עלול להיעדר מהפעילויות, להימנע מבית הספר או מחוגים חברתיים, ולחוות תחושת תסכול וכעס מתמשכים.

הביטויים הגלויים של החרם ניתנים לזיהוי בקלות יחסית על ידי ההורים והמורים, במיוחד כאשר הם מלווים בשינויים בתפקוד או בהתנהגות של הילד.

ביטויים נסתרים של חרם:
ביטויים נסתרים של חרם חברתי, מאידך, הם פחות ברורים, אך אינם פחות מזיקים. הם יכולים לכלול חוסר תשומת לב, קריצות לחברים אחרים, התעלמות מנוכחותו של הילד, או סירוב להשתתף בשיחות ובפעילויות קבוצתיות מבלי לומר מילה.

הסתרת תחושותיו של הילד:
הילד עצמו מסתיר את תחושותיו מחשש להחרפה, מתחושת בושה או מחשש שהסביבה החברתית תתנגד לו אם יביע את רגשותיו. מצב זה יוצר תחושת בידוד פנימית ומעמיק את הפגיעה בביטחון העצמי של הילד.

כאבו של הילד:
הכאב של הילד שנדחה מהחבורה הוא כואב ועמוק. ילד שחווה חרם עלול להרגיש דחוי, לא מובן ואף חסר ערך. הכאב אינו רק רגשי, אלא עלול לבוא לידי ביטוי גם בהיבטים התנהגותיים: בכי תכוף, נסיגה חברתית, שינויי מצב רוח, חוסר רצון ללכת לבית הספר או להשתתף בפעילויות חברתיות, ולעיתים אף כעס או תוקפנות כלפי אחרים או כלפי עצמו. החרם גורם לילד להרגיש שהוא לבד במאבקו, ושאין לו אמצעים להתמודד עם תחושת הבדידות.

זיהוי החרם:
הבנת החרם החברתי מתחילה בזיהויו, גם כאשר הוא נסתר. ההורים והמורים צריכים להיות מודעים לסימנים השונים, להקשיב לילד, ולוודא שהוא מבין שהוא אינו אשם בדחייה.

להתבונן בדינמיקה החברתית בקבוצה: מי מוביל את החרם, מי מצטרף מתוך לחץ חברתי ומי נשאר ניטרלי. הבנה זו מאפשרת להורים ולמורים לפעול באופן שמחזק את הילד הפגוע ומעודד סביבה חברתית בטוחה ומכילה.

המשך אי"ה בשבוע הבא.

הרב אפרים וייס – בעל ותק וניסיון של 36 שנות חינוך, יעוץ וניהול בי"ס.
אפשר לפנות לייעוץ בנושאי חינוך לדוא"ל:
[email protected]