
בעוד לבנון מתמודדת עם אחד המשברים הכלכליים החמורים בתולדותיה, ממשלת לבנון החדשה מעוניינת לחדש את המגעים עם קרן המטבע הבינלאומית, לצורך קבלת מימון חיצוני. זאת לאחר הרגיעה היחסית שחלה במלחמה בין ישראל וארגון הטרור חיזבאללה, עם חתימת הפסקת האש. המהלך מגיע על רקע קריסת המערכת הבנקאית, האינפלציה המשתוללת, והתרסקות המטבע המקומי.
שר האוצר החדש, יסין ג'אבר, שכבר נפגש עם נציג הקרן בלבנון, פדריקו לימה, הדגיש כי זהו צעד הכרחי להצלת הכלכלה הלבנונית. המפגש מסמן שינוי כיוון משמעותי במדיניות הלבנונית, לאחר שניסיון קודם להגיע להסכם עם הקרן ב-2022 נכשל בשל אי-עמידה בדרישות הרפורמה.
עוד באתר:
מאחורי המהלך הכלכלי מסתתר שינוי דרמטי נוסף: לראשונה זה שנים, הצהרת המדיניות של הממשלה אינה כוללת את הסעיף המסורתי המעניק לגיטימציה לארגון הטרור חיזבאללה. במקום זאת, ההצהרה קובעת באופן חד-משמעי כי "החלטות המלחמה והשלום יתקבלו על ידי הרשויות הרשמיות בלבד" – ניסוח המסמן את היחלשות כוחו של ארגון הטרור.
הממשלה החדשה מציגה תוכנית הצלה מקיפה הכוללת רפורמות מבניות במערכת הפיננסית, חידוש חיפושי הנפט והגז בים התיכון, והקמת משרד חדש לטכנולוגיה ובינה מלאכותית. במקביל, מתגבשת אסטרטגיית ביטחון לאומית חדשה שנועדה להחזיר את אמון הקהילה הבינלאומית במדינה.
השינויים הפוליטיים בדמשק, בעקבות הדחתו של בשאר אל-אסד, פותחים חלון הזדמנויות חדש ביחסי לבנון-סוריה. הממשלה הלבנונית מקווה לנצל את המומנטום כדי להתמודד עם אחת הסוגיות המורכבות ביותר: מציאת פתרון למאות אלפי הפליטים הסורים השוהים בשטחה מאז 2011.
המשימה העומדת בפני הממשלה החדשה אינה פשוטה. מאז קריסת המערכת הפיננסית ב-2019, אזרחי לבנון מתמודדים עם מציאות קשה של אובדן חסכונות, מחסור במוצרים בסיסיים, והגבלות על משיכת כספים מהבנקים. ההצלחה בהשגת הסכם עם קרן המטבע הבינלאומית עשויה להוות את נקודת המפנה שהמדינה כה זקוקה לה.
האם תצליח לבנון לצאת מהמשבר העמוק? התשובה תלויה במידה רבה ביכולתה של הממשלה החדשה ליישם את הרפורמות הנדרשות ולשכנע את הקהילה הבינלאומית כי פניה של המדינה אכן לשינוי.