עמוס נוסטלגיה משובחת • הפלייליסט לשבת משפטים

זה לא קורה הרבה שאני מתחיל את הפלייליסט עם שיר שבתי. והשבוע נפתח עם השיר אברהם יגל בביצועו של לייבלה השל ז"ל מתוך מופע 'האסק' וזאת לרגל היארצייט שלו שחל ביום ראשון. ליבלה ע"ה היה הראשון שביצע את השיר 'אלוקי נשמה' המוכר שהלחין משה לאופר, שר באלבומים של חסידות פיטסבורג וגם כמה שירים באלבומים של ר' חיים בנט.

ואם ביארצייט עסקינן ביום ראשון שעבר היה היארצייט של הרב אברהם יהושע טברסקי ע"ה המלחין של השיר הידוע "הושיעה את עמך". הביצוע הכי אהוב עלי של השיר הזה הוא מהקפות שניות בישיבת הר המור. (עד שלא ראיתי את זה כשהייתי בארץ בחג סוכות לפני הרבה שנים לא ידעתי שיש דבר כזה הקפות שניות עם מוזיקה. לבני חו"ל עדיין חג)

הרבה ליפא שמעלצער השבוע…

כפי שציינתי בפרשת ויחי, למדתי בחיידר חסידי, ושם שמו הרבה דגש (לחץ בלע"ז) על כמה פרשיות בהן פרשת ויחי ופרשת משפטים. הלחץ היה מאוד גדול כפי שתשימו לב בשיר "איך האב געכאפט" של ליפא שמעלצר שהלחין ביחד עם יוסי גרין. וכאן אני מוסיף ומי יודע, אולי ה"לחץ" השפיע עליו והוציא שירים מדהימים כמו השיר הזה ועוד כמה שירים שיש בפלייליסט השבוע.

עכשיו ניגש אל הפרשה. אבל לפני כן אני חייב לתת קרדיט לידידי היקר והשדרן המוכשר מני גירא שורץ שמשדר לכם כל יום שישי בין 12:00 ל-14:00 (בארה"ב 5 עד 7 בבוקר) ובתוכנית הזאת מביא בכל שבוע דברי תורה והקשרם לפרשת השבוע בעריכת "האברך החשוב מבני ברק" תלמיד חכם גדול, ששומר על עילום שמו. אני ממליץ לכולם להאזין לתוכנית הזאת. דברי התורה שלפניכם הם מתוך התוכניות שלו ששודרו בשנים קודמות.

הפרשה מתחילה עם "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד" וכו'. בכך נפתחת הפרשה – בעניין של עבד עברי, למה? יש בזה בעניין הזה הרבה מאוד פירושים אבל במדרש בסמיכות לפסוק הזה מובא הפסוק מתהילים "יראת השם טהורה עומדת לעד ומשפטי השם אמת צדקו יחדיו". 'משפטי השם' מובן למה זה קשור לכאן, אבל בכלל הפסוק הוא לא מההקשר. מביא ביאור מעניין בספר בית א-ל (אביו של השואל ומשיב) כי התורה כאשר נתנה לנו את הטעם לכך שעבד עברי לא נמכר לעולם, אומר הקדוש ברוך הוא "עבדי הם" ולא "עבדים לעבדים" מאז יציאתם ממצרים לא ימכרו לעולם. וביאר על חובת הלבבות שהאדם השלם לא יכול להגיע למצב שבו הוא ירא מבשר ודם. כי בשר ודם בסופו של דבר הוא זמני לכן היראה יכולה להיות רק מהבורא יתברך שהוא נצחי. וזה ההקשר להפרשה, רק יראת השם היא זו שעומדת לעד.

עוד ביאור מובא בספר 'שניים מקרא' וכך הוא מסביר בחוקי העולם לעיתים אנחנו מוצאים חוקים שיש בהם צדק יש בהם שנראים לנו ישרים נראה הגיוניים אבל כשניקח את כל החוקים יחדיו תמיד נמצא בהם ניגודים וסתירות וזה להבדיל הבדל גדול מחוקי הבורא יתברך. חוקי הבורא הם צודקים גם כשהם יחדיו וזה מה שאומר לנו הפסוק על 'משפטי השם אמת צדקו יחדיו', אל מול שאר החוקים בעולם.

שמתי שני שירים על הפסוק הזה מתהילים, 'יראת השם טהורה עומדת לעד ומשפטי השם אמת צדקו יחדיו'. הראשון 'תורת השם' שהולחן ע"י האדמו"ר בעל קדושת ציון מבאבוב זצ"ל. התלבטתי אם לשים את הגרסה המחודשת של ידידי הזמר שייע ברקו או את הגרסה המקורי. אבל כפי שהזכרתי כבר כמה פעמים שאחת מהמטרות של הפלייליסט היא להביא כמה שאפשר שירים שפחות מוכרים כדי שהדור הצעיר ילמדו מה זה 'שיר' ולא סתם רעשים החלטתי לבסוף לשלב את הגרסה המקורית.

השיר השני 'פיקודי השם' שיצא לפני בערך 45 שנה, הוא לחנו של משה לאופר, שהיה אז כבן 25. וביצע אותו אברהם פריד. לפני כמה שנים הקליט אברהם פריד את השיר מחדש בליווי של מקהלת מלכות ועיבוד מוזיקלי של ידידי היקר והאהוב יובל סטופל.

"כי תקנה עבד עברי", שואל האלשיך הקדוש, למה המילה "עבד"? היה צריך להיות כתוב "כי תקנה עברי", כלומר "ישראלי, יהודי" לעבד. מפרש האלשיך הקדוש שכל יהודי מישראל הרי הוא עבד לקדוש ברוך הוא, כפי שרש"י אומר בהמשך הפרשה, "עבדי הם" ולא "עבדים לעבדים". רק שהתורה מתירה לנו לקנות לתקופת זמן מוגבלת את אותו עבד תמידי של השם יתברך ולהפוך אותו גם לעבד לצורך שימושו של האדם אבל כל זה רק לתקופה מוגבלת כי כולנו 'אנא עבדא' – אנחנו עבדים של השם יתברך.

אני בטוח שהרבה מכם כבר אומרים לעצמכם בטח הוא שם הביצוע של זמר הזה וכו'. אבל אני אוהב להפתיע ולשים שירים שפחות מוכרים ולפעמים לא מוכרים בכלל. שמתי שני ביצועים שהם שונים לגמרי אחד מהשני. הראשון של דוד גבאי מתוך אלבום של שייע מנדלוביץ ז"ל 'ביג טיים אלטע היים'. השני הוא אביש בראדט מבצע את לחנו של גדעון לוין.

ואם בעבדים עסקינן, קבלו את שירו של שולי רנד, שימו לב לפזמון: "עבדים כי אוטוטו בני חורין".

מהשירים הבודדים בפרשה… 'הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך', שר לנו מיכאל סקופסקי (לא להתבלבל עם סקקובסקי מברדק) עם מילים נוספות של מימיני מיכאל וכו'. עוד ביצוע על הפסוק הזה שוב נחזור לליפא שמעלצר.

אפשר לקחת מוסר השכל גם מהגנבים: "ואם במחתרת ימצא הגנב" לאחר מכן פסוק ב' עם "זרחה השמש עליו אם ימצא תמצא בידו הגניבה", אנחנו רואים פה כל כך הרבה עניינים על הטרחה של הגנב, מתאמץ כל כך אם זה בלילה, האם הוא לא מצליח פעם אחת, הוא מגיע שוב ושוב, אומר לנו החוזה מלובלין שזה המסר שכולנו צריכים ללמוד מאותו גנב שמוזכר כאן בתורה לעבודת השם, לא להחמיץ, לא להתעצל, כשמגיעות אלינו מצוות גם אם זה בלילה, גם אם זה קשה, גם אם לא הלך פעם אחת, לנסות שוב ושוב כפי שמיכאל פרוזנסקי שר 'מצוה הבא לידך אל תחמיצנה'.

עכשיו נחזור לליפא שמעלצר עם שיר מדהים על מילים מתוך הגמרא במסכת בבא קמא דף ס: על הפסוק מפרשת השבוע, כתוב: "כי תצא אש…שלם ישלם המבער את הבערה". הגמרא אומרת: "אמר הקב"ה, עלי לשלם את הבערה שהבערתי, אני הציתי אש בציון, ואני עתיד לבנותה באש".

בפרשה לומדים את ההלכה הידועה "אחרי רבים להטות". אני לא אאריך עם כל הויכוח הידוע בואו ונהנה מיצירה נפלאה שהלחין יוסי גרין ביחד עם אברהם פריד 'יחיד ורבים הלכה כרבים'.

שוב אנחנו חוזרים לליפא שמעלצר עוד משהו שיש הרבה בפרשה זה כסף. כמו שהזכרנו מקודם שלם ישלם, וגם הלכה בהלוואת כסף…יש שיר שמדבר הרבה על כסף…

"וכי יפתח איש בור…" וכל שאר העניינים הללו כל התקלות שאדם יכול לגרום לשני. הגמרא במסכת בבא קמא לומדת כאן על כל העניינים הללו והאחד מהדברים שהגמרא מביאה שם, שלאדם אסור לרוץ ברשות הרבים שמא יתקל בבור ויפול. אבל יש זמן אחד שמותר לאדם לרוץ וזה בערב שבת בין השמשות כפי שמופיע במסכת שבת דף קיט עמוד א' שרבי חנינא נהג לומר רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר: "בואו ונצא לקראת שבת המלכה". ובתרגום לעברית: "רבי חנינא היה מתעטף ועומד בערב שבת והיה אומר: 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה. הבאתי עוד שיר “שפחות מוכר” חוץ אם אתם אוהדים של קעמפ שלווה.

שבת מברכים:

ואלה המשפטים אומר רש"י כל מקום שנאמר אלה פסל על הראשונים, "ואלה" מוסיף על הראשונים. ה'אמרי חיים' מויזניץ זי"ע מביא פה ווארט יפה שמתחבר גם לשבת מברכים של חודש אדר ע"פ הגמרא במסכת יומא שכל מי שעושה תשובה מאהבה כל הזדונות נעשות לו זכויות אומר ה'אמרי חיים' אל"ה ראשי תיבות ל'יהודים ה'יתה א'ורה, למה רש"י אומר "ואלה" זה מוסיף כי "ואלה" ראשי תיבות 'ל'יהודים ה'יתה א'ורה ו'שמחה' כלומר מי שלומד תורה כי הרי ליהודים היתה אורה, אין אורה אלא תורה כפי ששר לנו יוסי גרין. אבל מי שעושה זאת בשמחה הוא זה שזוכה להרבה יותר. (אם חשבתם ששבוע הבא אפתח את הפלייליסט עם השיר הזה טעיתם בגדול כי אין מצב בעולם שאתם תוכלו לנחש אם איזה שיר אפתח לכבוד חודש אדר)

עוד משהו שאפשר לקשר לפרשת השבוע ושבת מברכים אדר. המילה אד"ר הינה ראשי תיבות א'ני ה'שם ר'ופאך. בפרשת השבוע מופיעות המילים "ורפא ירפא". אנחנו מתפללים "רפאנו השם ונרפא" שתשלח רפואה שלימה לכל חולי עמך. תיכף נשמע את השיר "רפאנו השם" של ליפא שמעלצר מתוך האלבום "לטובה" (הסולן הוא ידידי זינדי קעניג בתור ילד)

אלי שוובל עם להקת לב טהור יעשו לנו כרפס במוח עם ברכת החודש.

אני מרגיש שלא שמתי מספיק שירים "לא מוכרים" נשים עוד אחד… השיר "מי שעשה ניסים" של אברהם רוזנבלום.

וכרגיל לא שכחתי, שיר לכבוד שבת: השבת חל היארצייט הראשון של כוכב הילדים האגדי רבי אלתר צבי אריה יכנס ע"ה, או כפי שאנחנו מכירים אותו "רבי אלתר". ממש לפני כמה שבועות שמענו אותו בפלייליסט שר על פרעה בפיג'מה אבל השבוע נשמע אותו שר "מזמור שיר" גם בפלייליסט שלנו וגם למעלה בגן עדן הוא ישיר מזמור שיר ליום השבת.

שבת שלום ומבורך, א גוטען שאבעס יידלעך.

סדר השירים לפרשת משפטים תשפ"ה

אברהם יגל – ליבלה השל ע"ה מתוך מופע האסק מס 2

הושיעה את עמך – ישיבת הר המור

איך האב געכאפט ליפא שמעלצער

תורת השם תמימה – באבוב

פיקודי השם – אברהם פריד

אנא עבדא – דוד גבאי

אנא עבדא – אביש בראדט

עבדים היינו – שולי רנד

הנה אנוכי שולח מלאך – מיכאל סקופסקי

הנה אנוכי שולח מלאך – ליפא שמעלצער

מצוה הבא לידך – מיכאל פרוזנסקי

שלם ישלם – ליפא שמעלצער

יחיד ורבים – אברהם פריד

געלט – ליפא שמעלצער

בואו ונצא – קעמפ שלווה

ליהודים – יוסי גרין

רפאנו השם – ליפא שמעלצער

ברכת החודש – להקת לב טהור

מי שעשה – אברהם רוזנבלום

שיר לכבוד שבת: מזמור שיר – רבי אלתר ע"ה