שאלת מועד החתונה לפי מחזור הלבנה מעוררת דיון הלכתי מעניין. הגאון הרב ברוך שרגא נשאל בתוכנית 'ברוך שאמר' ב'קול חי', האם נכון שלא להתחתן בסוף החודש ולהעדיף את תחילתו, ומה יש לעשות במקרה שאין אולם פנוי בתחילת החודש. בתשובתו הסביר הרב כי מנהג ישראל הקדום הוא להינשא בתחילת החודש, משום שהלבנה הולכת ומתמלאת, דבר המסמל ברכה והצלחה לבני הזוג. הרמ"א באבן העזר והשולחן ערוך מזכירים זאת כמנהג המבוסס על כך שהאישה נמשלת ללבנה, והזיווג אמור לשגשג ולהתעצם כשם שהלבנה הולכת ומתמלאת.
הרמב"ן דן בשאלה האם העדפת חתונה בתחילת החודש אינה בגדר "לא תנחשו ולא תעוננו". לדבריו, אין זה ניחוש אלא סימן טוב, בדומה למנהג למשוח מלכים על המעיין כסמל להמשכיות ושגשוג. כך גם כאן – הזוג מקבל ברכה על ידי ההתחלה בזמן שהלבנה מתמלאת. עם זאת, ה'בן איש חי' בספרו 'רב פעלים' מציין שעל פי הקבלה יש הבדל בין שבעת הימים הראשונים שלאחר המולד לשבעת הימים שלאחריהם, ואם ניתן – עדיף להינשא לאחר שבעה ימים מהמולד.
מגבלות המנהג והחריגים
עוד באתר:
עוד נימק הרב ואמר כי ישנם מצבים שבהם המנהג אינו תקף. למשל, בספר 'טעמי המנהגים' מבואר כי המנהג להינשא בתחילת החודש חל בעיקר על חתן הנושא בתולה, אך לא על אלמנים או גרושים שנישאים בשנית. ה'שדי חמד' גם מדגיש שמדובר במנהג טוב, אך לא בהכרח מחייב. המהר"י אסאד בספרו 'יהודה יעלה' אף כותב שאין לדחות חתונה רק בגלל עניין זה, ואם לא נמצא אולם פנוי בתחילת החודש – עדיף להתחתן במועד מוקדם ככל האפשר, גם אם זה באמצע או בסוף החודש.
לפי הגמרא במסכת קידושין, בחור שלא נישא לאחר גיל 20 עובר על דברי חכמים, עד כדי כך שהקב"ה אומר "תיפח עצמותיו". לכן, הסביר הרב שרגא, שאין ספק בכך שקיום המצווה בזמן חשוב יותר מכל סימן. אם ניתן להינשא לפני ט"ו בחודש – מה טוב, אך אם אין אפשרות, אין לדחות אפילו ביום אחד. במקרה כזה, טובת החתן והכלה וגילם קודמים לשיקולים של סימני מזל.
האזינו לשאלה ולתשובה המלאות מתוך 'ברוך שאמר' ב'קול חי':
