הזהב הפנימי: זה מה ששרד את חורבן הבית

1.

במאמר הראשון עסקנו בשאלה יסודית: מדוע הקב"ה מבקש מאיתנו להקים משכן? וביארנו בהרחבה על פי דברי האלשיך הקדוש, שהתשובה טמונה בעצם הפסוק המצווה על בניית המשכן: "ועשו לי מקדש – ושכנתי בתוכם." לא 'בתוכו' אלא 'בתוכם' – בתוך כל אחד ואחד.  המשכן אינו מבנה חיצוני בלבד אלא תהליך של השראת שכינה בתוך כל יהודי ויהודי. 

לאור זאת, ניתן להבין ביטוי נוסף בפרשת השבוע.

עוד באתר:

לקראת העצרת

"העדשה של הדור החרדי": שוקי לרר חושף סיפורים

אפי סקקובסקי ומני וקשטוק

בירכו בפטור

צפו: זה מה שאמר הגר"ד לבחור שנעצר ב'שבעה'

נתי קאליש

תיעוד קפוא

צפו: כך חולצו הישראלים שנתקעו בסופת שלגים

אבי יעקב

לאורך היום

הקולות והמראות: המשדר הנרחב נמשך • הצטרפו

מערכת אמס

בפתח הפרשה הקב"ה אומר למשה: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תקחו את תרומתי". יש להבין מהו הביטוי "ויקחו לי תרומה", לא היה מתאים יותר "ויתנו לי תרומה"? הרי מדובר במצווה של נתינה, לא של קבלה! מעבר לכך, כפי שנראה במאמרי חז"ל, עיקר הדגש כאן הוא על חשיבות הנתינה, אם-כן בוודאי היה ראוי יותר, לכאורה, לנקוט לשון "ויתנו לי תרומה". 

2.

הרמב"ן על הפסוק מסביר, כי התרומה אינה רק נתינה של ממון – אלא לקיחת חלק במשכן. כאשר אדם נותן מכספו לבניית מקום השכינה, הוא אינו רק מוסר משהו משלו אלא זוכה ממש לקחת חלק בקדושה עצמה. המשכן אינו זקוק לזהב או לכסף כשלעצמם. הוא זקוק לנתינה שבאה מהלב, לרצון הפנימי של האדם להיות שותף בנוכחות האלוקית בעולם.

לכן, התורה אינה מצווה "ויתנו". כי המשכן אינו נבנה רק ממה שאנשים נותנים, אלא ממה שהם לוקחים לעצמם מתוך הנתינה.

3.

מספרים על גביר גדול שבא אל ה"חתם סופר" והתפאר לפניו: "כבוד הרב, אני מקפיד לתת צדקה ביד רחבה! אין מוסד תורה בעיר שלא קיבל ממני תרומה."

ה"חתם סופר" חייך ושאל: "והיכן הצדקה שהענקת לעצמך?"

העשיר התבלבל. "לעצמי? הרי צדקה נותנים לאחרים!"

הרב הביט בו ואמר: "את מה שאתה נותן – השארת בעולם. את מה שאתה לוקח מתוך הנתינה – זה מה שילך איתך לעולם הבא."

זהו המסר של המשכן. הקדושה אינה נוצרת מהזהב או מהארגמן. היא נוצרת מהנתינה הפנימית, מהשאיפה של האדם להיות שותף.

לכן התורה אומרת "ויקחו לי תרומה" – כי כשאדם נותן באמת, הוא לא רק נותן. הוא לוקח חלק בקדושה.

"ויקחו לי תרומה" "ושכנתי בתוכם" – הקו ברור. המהות האמיתית של המשכן אינה בזהב, לא בכסף ולא בעצים היקרים – אלא בנדיבות הלב, ברצון של האדם להכניס את השכינה לחייו.

"ועשו לי מקדש" לא במקום מסוים, אלא "בתוכם" בכל אדם שלוקח חלק בקדושה ומכין את עצמו להיות משכן חי להשראת השכינה.

4.

יהודי ניגש לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב ושאל: "התורה מספרת, שהמשכן נבנה מזהב וכסף שהביאו בני ישראל. אבל איפה כל הזהב הזה היום?"

הרב השיב שהזהב החיצוני אכן נעלם. המשכן נחרב, הכלים הוטמנו או נבזזו. אבל הזהב הפנימי – הרצון, הנתינה מכל הלב – זה נשאר, ומהווה חלק מהקדושה שממשיכה עד היום.