תחקיר מוצב נחל עוז: מאות מחבלים פרצו ו-53 חיילים נרצחו

התחקיר הצה"לי על הקרב שהתרחש ב-7 באוקטובר 2023 במוצב נחל עוז מציג תמונה קשה של מחדלים לצד לחימה עיקשת של חיילי המוצב. בקרב זה נהרגו 53 חיילים וחיילות, ו-10 נוספים נחטפו. המוצב, הממוקם כ-800 מטרים בלבד מגדר הגבול, היה אחד היעדים המרכזיים במתקפת הפתע של חמאס. התחקיר מגלה כי למרות התרעות מוקדמות על תנועות חריגות, הכוננות לא הועלתה באופן משמעותי והכוחות לא היו ערוכים לפשיטה רחבת היקף כפי שהתרחשה בפועל.

אחת הבעיות המרכזיות שהתגלו הייתה חוסר המוכנות להתקפה בסדר גודל כזה. על אף שהתקבלו התרעות מתצפיתניות ומגששים על פעילות חריגה בגבול, לא התקבלה החלטה להעלות את רמת הכוננות בבסיס. כתוצאה מכך, כשמאות מחבלים פרצו למתחם, חיילי המוצב הופתעו ונאלצו להתמודד עם המצב ללא הכנה מספקת. המחבלים תקפו בשלושה גלים עוקבים, תוך שימוש באש כבדה, רימונים, מטולי RPG וחומרי נפץ.

הקרב התאפיין לא רק בלחימה עיקשת מצד החיילים, אלא גם במחדלים טכנולוגיים משמעותיים. שלושת בלוני התצפית שהיו אמורים לספק תצפית אווירית על האזור היו לא פעילים בזמן ההתקפה, מה שהגביל את יכולת הזיהוי והתגובה המוקדמת. כמו כן, התברר כי היה מחסור בתחמושת ובאמצעי לחימה לחיילים שהתבצרו בתוך המוצב, מה שהקשה עליהם לנהל קרב ממושך נגד המחבלים החמושים היטב.

עוד באתר:

צה"ל חושף

המדענים שחוסלו פיתחו את התקן הפיצוץ של פצצת הגרעין

קובי פינקלר

צפו

למרות המחיר: "ישראל הייתה חייבת לעשות זאת"

אבי יעקב

צפו בתיעוד

הרס בכל פינה: כך נראית זירת הפגיעה בבני ברק

פנחס בינדר

סיכום הלילה הקשה

בני ברק ופתח תקווה: 5 הרוגים במרכז; 3 לכודים בחיפה

פנחס בן זיו

המחבלים הצליחו לפרוץ לתוך שטח הבסיס ולתקוף את מבנה החמ"ל, שם היו באותה עת תצפיתניות וקצינים. התחקיר העלה כי חלק מהקצינים והחיילים ששהו במבנה נמלטו דרך חלון, מה שהותיר את התצפיתניות ללא הגנה נאותה. האירוע הזה הוביל לזעם רב בקרב משפחות החיילות, שטענו כי נטישתן ברגע הקריטי הייתה בגדר הפקרה.

למרות הכשלים הקשים, התחקיר מצביע גם על גילויי גבורה יוצאי דופן של חיילי הבסיס. הגשש איברהים חרובה זיהה את הסכנה המתקרבת, סירב לעזוב את הבסיס ונלחם עד מותו בניסיון להגן על החיילות. התצפיתניות, למרות שהיו ללא יכולת לחימה ממשית, המשיכו לדווח על המתרחש ולשדר התרעות עד הרגע האחרון, מה שסייע לכוחות שהגיעו מאוחר יותר להבין את תמונת הקרב.

חיילי המוצב, על אף המחסור באמצעים והמצב הקשה, נאבקו בעוז מול המחבלים במשך שעות ארוכות. רבים מהם ספגו פגיעות ישירות אך המשיכו להילחם עד שאזל להם הכוח. נהג קו מגדוד 13, אפיק זבלוצקי, שהיה במקום, סיפר על רגעי האימה שבהם החיילים נלחמו על חייהם, כשהם מבינים שהתגבורת תגיע רק בשלב מאוחר.

התחקיר מעלה גם שאלות קשות לגבי תפקוד הפיקוד הבכיר בזמן הקרב. ההיערכות הנמוכה, התגובה האיטית והיעדר פקודות ברורות תרמו לכך שהחיילים נאלצו להתמודד כמעט לבדם מול הכוח התוקף. במקביל, חיילים ששרדו את הקרב העידו כי לקחו יוזמה אישית כדי לנסות להציל פצועים ולמנוע החמרת המצב, גם במחיר סיכון חייהם.

משפחות הנופלים, שנחשפו לממצאי התחקיר, הביעו תסכול רב וזעם על המחדלים שנחשפו. רבים מהם טענו כי ניתן היה למנוע את האסון אילו הכוחות היו מקבלים התרעות מוקדמות יותר וננקטים צעדים להגברת הכוננות. איציק פיטוסי, אביו של סמ"ר ישי פיטוסי ז"ל, אמר כי יש למצות את הדין עם האחראים לכשלים, וציין כי מדובר ברשלנות חמורה שגבתה את חייהם של עשרות חיילים.

מעבר לתחקיר עצמו, עולה כעת הצורך במסקנות אופרטיביות. גורמים בצה"ל הדגישו כי בעקבות האירועים יבוצעו שינויים משמעותיים באופן הגנת היישובים והבסיסים בעוטף עזה, כולל תגבור הכוחות ושיפור היכולות הטכנולוגיות. כמו כן, נבחנת האפשרות להגדיר מחדש את אחריות המפקדים בזמן חירום כדי למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד.

למרות הכאב והכעס, משפחות החללים מדגישות כי לצד הדרישה לאחריות, יש לזכור גם את מעשי הגבורה של החיילים. הקרב בנחל עוז המחיש שוב את רוח הלחימה של חיילי צה"ל, אך גם את הצורך הדחוף בשיפור ההיערכות המבצעית. השאלה המרכזית כעת היא האם התחקיר יוביל לשינויים של ממש או שיוותר בגדר מסמך היסטורי בלבד.