עומר שם טוב חזר בשבוע שעבר משבי חמאס במסגרת הפעימה האחרונה של עסקת החטופים, ומאז הוא מוקף באהבה ותמיכה מכל קצוות העם. הוריו סיפרו בראיון ל"חדשות 14" על הקשיים שאיתם הוא מתמודד, כולל הטראומה שהותירו בו 450 ימי השבי, בהם היה לבדו במנהרות. "הוא חזר עומר, אבל יש את הדברים הקטנים האלה כמו פתאום הפחד הזה – או כשהוא משתף אז הוא בוכה", אמרה אמו.
אחד הרגעים הקשים שחווה עומר היה בטקס השחרור המשפיל של חמאס, שבו נדרש לנשק מחבל. הוריו סיפרו כי מישהו לחש לו שעליו לעשות זאת, והוא לא רצה, אך הבין כי עליו להשלים עם הדרישה כדי לזכות בחירותו. "מבחינתו זה היה ניצחון אדיר – להגיד 'זהו אני הולך מפה ואתם נשארים במקום שלכם'", אמר האב, ואמו הוסיפה: "בגיהינום".
עומר נחטף מהמסיבה ברעים יחד עם האחים רגב, והוחזק תחילה לצד איתי רגב, ששוחרר בנובמבר 2023. לאחר מכן נותר לבדו, מה שהוביל לנקודת שבירה עבורו. "הייתה לו איזושהי נקודת שבירה כזאת של 'אני לבד'", סיפרה אמו. במשך 450 ימים הוא לא ראה ישראלים נוספים, ולדבריו, הפעם הראשונה ששמע עברית מחדש הייתה עבורו חוויה עוצמתית במיוחד.
עוד באתר:
תנאי השבי שלו הלכו והחמירו ככל שעבר הזמן. "אחרי שאיתי עזב אז הוא היה בתנאים מאוד רעים. במנהרה מאוד מאוד צרה, מנהרה שאי אפשר אפילו לעמוד. מעט מאוד אוכל. בהתחלה זה היה 2 פיתות, אחרי זה פיתה, אחרי זה חצי פיתה. אחר כך הוא היה אוכל רק עוגייה", סיפרה אמו. היא תיארה כיצד בימים האחרונים היה שרוי בחושך מוחלט, ובייאושו פנה לקב"ה: "'אלוקים, בבקשה תוציא אותי מכאן. לא אכפת לי לאן, תוציא אותי מכאן'. ושעתיים אחרי – הגיעו השובים ואמרו לו שהוא עובר למנהרה אחרת".
המעבר למנהרה החדשה היה שינוי קל עבורו, אך עדיין היה רחוק מלהיות תנאים ראויים. "הוא אמר שכל הקירות שלה זה היה קרמיקות לבנות. אז פתאום היה לבן, ולא כל השחור הזה שהוא היה בו. גם בגיהינום יש כנראה דרגות", סיפר אביו.
לצד הקשיים הפיזיים והנפשיים, עומר התמודד גם עם בעיה רפואית קשה – אסתמה. "בחודשים הראשונים הוא אמר שהיה לו התקפי אסתמה, והיו לו כמה התקפים מאוד מאוד קשים, שזה גרם לו אפילו להקיא", סיפר האב, "ובאיזשהו שלב הביאו לו משאף".
למרות הסבל, עומר שמר על אמונתו והחזיק מעמד בזכות הקשר שלו לקדוש ברוך הוא. "הוא ואיתי עשו קידוש בשבי. עם אותו בקבוק מיץ ענבים הוא אמר שהוא הספיק לעשות איתו 5 חודשים אחרי קידוש", סיפר אביו. אמו הוסיפה: "הוא אמר לי, 'אמא, זה היה בדיוק כמו נס כד השמן בחנוכה, וזה הספיק לי לחמישה חודשים שעשיתי קידוש כל יום שישי'".
