שירות הביטחון הכללי פרסם הערב (שלישי) את עיקרי התחקיר הפנימי שבחן את הכשלים שהובילו להיעדר התרעה ולחוסר המוכנות של כוחות הביטחון למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. ראש השב"כ הודה כי אילו הארגון היה פועל אחרת – ניתן היה למנוע את האסון. "נשאתי ואשא עול כבד זה כל חיי," אמר, והוסיף כי הארגון מחויב לתקן את הליקויים ולמנוע אירועים דומים בעתיד.
מודיעין שהוזנח והתרעה שלא ניתנה
לפי התחקיר, בשנים האחרונות התקבלו בשב"כ ידיעות מודיעיניות על כוונות חמאס לבצע פשיטה רחבת היקף על עוטף עזה – אך הן לא תורגמו לאיום ממשי. הארגון לא זיהה את האותות שהעידו על מתקפה מתקרבת, וגם בליל 6-7 באוקטובר ניתוח המידע היה שגוי. "ההערכה שלנו הייתה שחמאס רוצה להבעיר את יהודה ושומרון, ולא האמנו שהוא יעז לפרוץ מהעזה," נכתב בתחקיר.
עוד באתר:
כשלים בממשק עם הצבא ובמנגנוני הבקרה
תחקיר השב"כ מצביע גם על פערים חמורים בשיתוף הפעולה עם צה"ל. חלוקת האחריות בין שני הארגונים לא הותאמה למציאות החדשה, שבה חמאס פועל יותר כצבא מאשר כארגון טרור. בנוסף, מערך הבקרה הפנימי של שב"כ צומצם באופן משמעותי בשנים האחרונות, דבר שהוביל להיחלשות המעקב אחר תהליכי העבודה ולירידה ביכולת הארגון לזהות את הכשלים בזמן אמת.
השקט שאפשר לחמאס להתחמש
מעבר להתרעה הכושלת, התחקיר מצביע על מדיניות ישראלית שגויה שהביאה להתחזקות חמאס. "המדיניות של שימור השקט אפשרה לארגון לצבור עוצמה חסרת תקדים," נכתב במסמך. הזרמת הכספים הקטריים, הירידה בהרתעה הישראלית וההימנעות מפעולות התקפיות – כל אלה תרמו ליכולת חמאס להוציא לפועל את תוכניתו.
התחייבות לתיקון וקריאה לשינוי מדיניות
ראש השב"כ רונן בר ציין כי התחקיר נכתב "בראש מורכן" מתוך מחויבות עמוקה לקורבנות ולנפגעים. לדבריו, הארגון כבר החל ליישם את הלקחים, אך הזהיר כי ללא שינוי בממשק בין מערכת הביטחון להנהגה המדינית – ייתכן שהכשלים יחזרו על עצמם. "הפקת הלקחים חייבת להיות רחבה ולאפשר שינוי אמיתי," סיכם.
