המסירות שהצילה

הנערה מתגוררת בבית הגוי, לפחות שתראה שאכפת לנו

רק עבור הצצה אחת, שהיא תראה אותו, היה שווה למרדכי להגיע מידי יום ויום, במשך חמש שנים רצופות

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון

ה' באדר תשפ"ה, 05/03/25 11:28

א+

א-

"בכל יום ויום מרדכי מתהלך בחצר בית המלך לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה", מרדכי הצדיק לקח את אסתר לו לבת, ולכן הוא חש אחריות טבעית לדאוג לשלומה, ולכן מובנת הגעתו מידי יום לחצר בית המלך, אולי יצליח לקבל ממנה ד"ש.

לכאורה, הפרט השולי כביכול הזה, לא תורם להבנת הסיפור כולו, מרדכי הוא אדם מנומס וערכי שעושה את הדבר המתבקש. פסוק שנראה במבט ראשון שולי, אך למעשה טומן בחובו מסר עמוק ומרגש, כך על פי דברי הרבי ה'שפת אמת', האומר שאין פרט שולי במגילה, ובוודאי יש כאן פרט חשוב שעלינו ללמוד.

כאמור, הפסוק המדובר מתאר כיצד "בכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית המלך לדעת את שלום אסתר ומה יֵעָשֶׂה בה". מרדכי, האיש שגידל את אסתר היתומה, לא זנח אותה גם לאחר שנלקחה לבית המלך בעל כורחה. בכל יום הוא היה שם – לא כדי לדבר, לא כדי להשפיע, אלא רק כדי לראות, להיות נוכח, להפגין נוכחות של אהבה ואכפתיות.

על פי החשבון הפשוט, עולה כי מרדכי היה מתהלך בחצר בית המלך לא פחות מחמש שנים, מידי יום ביומו. כל יום הוא הלך, עמד שם, אולי לרגע יראה אותה, אולי יקבל סימן כלשהו. אך מעבר לכל, עצם נוכחותו נתנה לאסתר תחושה שהיא לא לבד. זהו מסר של מסירות עיקשת, של אהבה שאינה תלויה בדבר, של נאמנות שאין לה גבולות. אולי לרגע קטן אסתר תביט מהחלון ותראה אותו, היא תתחזק מעט ותבין שאינה לבד מעט, רק עבור הרגע הזה שווה למרדכי להקדיש יום יום את כל זמנו במשך חמש שנים.

והמסר, כה נוקב: ההתמדה הזו של מרדכי לא הייתה רק מחווה אישית, אלא המעשה שהוביל בסופו של דבר להצלת עם ישראל. מרדכי זכה להיות הכלי דרכו נעשה נס הפורים – בגלל אותה מסירות פשוטה, עקבית, יומיומית. הקשר בין "בכל יום ויום" של מרדכי ל"בכל יום ויום" של המן, שניסה להכניע אותו, מחדד את הניגוד שבין אכפתיות למסירות לעומת אכזריות ושנאה. ההתמדה של מרדכי בטוב היא זו שהכריעה את המאבק מול המן והביאה למפלתו.

המסר המרגש שצריך להגיע לאוזני כל ההורים והמחנכים הוא ההבנה שלפעמים, הדבר החשוב ביותר שאפשר לעשות עבור ילד או אדם אהוב שמתמודד עם קשיים – הוא פשוט להיות שם. לא להרים ידיים, לא לנתק קשר, אלא לשדר: "אני פה בשבילך, אני אוהב אותך, אני לא מוותר עליך".

הדברים הללו נוגעים ללב כל מי שחווה התמודדות עם ילד מתרחק, תלמיד במצוקה, או אדם אהוב שחייו לוקחים תפנית קשה. המסירות היומיומית – גם כשאין מענה מיידי, גם כשלא רואים תוצאות מידיות – היא זו שבסופו של דבר יוצרת את ההבדל הגדול.

מרדכי הצדיק לימד אותנו שיעור לדורות: אהבה עקבית, מסירות והתמדה הן הכוחות שמביאות ישועה – לא רק לאדם הפרטי, אלא לכל עם ישראל.

האזינו לדברים המלאים בפתח תוכנית 'מבט לחיים' בהגשת הרב יוסף יצחק ג'ייקובוסון ב'קול חי':

תגובות