בשו"ת מיוחד שהתפרסם אמש בעיתון 'יתד נאמן' עם מרן הפוסק הגאון רבי יצחק זילברשטיין, אמר הרב זילברשטיין דברים נוקבים בחובת הזהירות בשתיית יין יותר מכפי שההלכה מחייבת. להלן השו"ת המלא:
שאלה: מה הגבול הדק בין שתיית יין בשמחה לבין הדרדרות למקום ולצורה שאינם הולמים בן תורה?
תשובת הגר"י זילברשטיין: "היין יש לו מעלות רבות מאד, הוא משמח אלוקים ואנשים, ואמרו במסכת ברכות (דף לה ע״א) שאין אומרים שירה אלא על היין. גם קידוש והבדלה עושין על יין, אבל מצד שני המסוכנות של יין היא גבוהה מאד, ולכן רק אם שותים יין כשיעור שחז״ל קובעים זו מצווה, אבל אם מתחילים להפריז בזה, זו סכנה גדולה מאד.
עוד באתר:
"ואפשר לומר שכל הצרות שבעולם הזה התחילו כתוצאה משימוש ביין ביותר מכפי שההלכה מחייבת, כמו שאמרו במסכת סנהדרין (דף ע״א) שחטא עץ הדעת שהביאה מיתה לעולם היה שהקב״ה אסר על אדם הראשון לאכול מהגפן ולשתות יין. וכתוב בזוהר הק׳ שהגזירה הייתה עד שבת, שאז יעשה קידוש על היין, והוא התפתה ושתה את היין קודם. גם נח לאחר שיצא מהמבול והתחיל לבנות את העולם היה יכול להשתית את העולם על אדני המוסר והדרך ארץ, וכל העולם שלנו היה נראה אחרת, אבל לא למד מאדם הראשון ושתה יין והשתכר, וזה גרם הרבה צרות לעולם.
"עוד אמרו שם שאם שותה יין ומשתכר, בעולם הזה יש לו פנים אדומות, והוא נראה טוב, אבל בעולם הבא פניו יהיו לבנות מרוב צער. וזה מביא עניות על האדם. למי אוי, למי אבוי, למי מדנים, למי שיח, למי פצעים חנם, למי חכלילות עינים, לאלו ששותים יין יותר מהצורך. ולאחר שהגמרא מביאה עוד צרות שהיין עלול להביא על האדם, סיימה הגמרא 'אין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין׳.
"היין גם מגרה את היצר הרע על האדם, וגורם לו לחטוא, כמו שאמרו חז״ל במסכת ברכות (דף כט ע״ב) לא תרוי (לא תשתכר ביין) ולא תחטי (ולא תחטא) כי השכרות מביאה לידי חטא. וכן כתב הרמב״ם (דעות פ״ה ה״ג): כל המשתכר הרי זה חוטא ומגונה ומפסיד חכמתו.
"ובבית יוסף (או״ח סימן תרצה) הביא בשם ארחות חיים (הל׳ פורים אות לח): רהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו, שהוא גורם לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות זולתן. ובביאור הלכה (תרצה ס"ב) כתב שבכמה מקומות נזכ בתורה ובנביאים ששכרות היא מכשול גדול.
"ובזוהר (בראשית דף קי ע״א) נאמר, תלמיד חכם צעיר (בן ישיבה) שמשתכר, קוראים עליו 'נזם זהב באף חזיר', ולא עוד אלא שמחלל שם שמים וזהו מנהג הרשעים כדי לעורר עליהם את היצר הרע, שאין יצר הרע מתעורר אלא מתוך היין.
"ולכן כל אחד ששותה יין יותר ממה שרגיל, ונעשה בגילופין, שידע שהוא עובר על איסור, וזה דבר מאד מגונה ומביא על עצמו חטאים רבים וגורם לעצמו צרות.
וכאן יצא מרן הרב זילברשטיין בדברים חריפים נגד תופעת השכרות בליל פורים ובחתונות: "יש שמשתכרים בליל פורים וזה דבר שאין לו שחר בהלכה. השכרות בזמן הזה [בליל פורים] לא רק שאין בזה מצווה, אלא יש בזה מכשלות גדולות כידוע, ואינו מקיים מצווה אלא הוא רק שיכור עם כל הגנאי שבזה".
"וכן בזמן חתונות שיש ל"ע בחורים ששותים לשכרה ומאבדים את דעתם, וזה נורא ואיום והשותה גורם לעצמו חטאים וצרות רבות, ועל זה אפשר לומר שלאו עכברא גנב, אלא חורא גנב. המחותנים שמביאים את היין ושאר משקאות חריפים, עתידים ליתן את הדין על כך שגרמו צרות לבחורים טהורים וקדושים".
שאלה: איך ננהג בפועל ביום הפורים? מה נעשה ונתרחק מהמכשולים הגדולים?
עמוד ההוראה: "הזמן היחיד בשנה שמצינו שיש כן עניין להתבסם זה אך ורק בפורים ביום וגם על זה הרבה חולקים שזה לא כפשוטו. ולא יתכן שחז״ל נתנו מצווה שגורם למכשול, וכל אחד יעשה שאלת חכם איך לנהוג, אבל יש לזכור מה שכתב בחיי אדם (כלל קנה ס״ל) ועל זה אין חולקים: היודע בעצמו שיזלזל אז במצווה מן המצוות, בנטילת ידיים, או ברכה, ברכת המזון, או שלא יתפלל מנחה או מעריב, או שינהג קלות ראש, מוטב שלא ישתכר, וכל מעשיו יהיו לשם שמים.
"ויש לציין שלפעמים, יש מכשול גדול ששיכור מתפלל מנחה או ערבית. ואמרו בגמרא (עירובין דף סה ע״א) וכן נפסק בשו״ע (או״ח סימן צט ס״א) שאם אינו יכול לדבר לפני המלך, אם התפלל תפלתו תועבה. ובגמרא ברכות (דף לא ע״ב) אמרו שאם מתפלל כאלו עובד עבודה זרה. וזה גם מכשול גדול, שאם יודע שיפסיד תפילה כראוי, שאין לו להשתכר".
את סוף דבריו חותם מרן הרב זילברשטיין בפסק הלכה מפתיע, הנוגע לשנה זו דווקא: "ובפרט השנה שפורים חל בערב שבת, שאם ישתכר עלול ח״ו לחלל שבת רח״ל, שכל מי שימנע עצמו משתיה ויעשה מה שכתב הרמ״א שישתה יותר מלימודו וישן, יקיים מצווה גדולה וימנע עצמו מעבירות חמורות, שלא יחלל שבת מתוך שכרות או יטלטל דברי מוקצה וכדומה, והשנה זה המצווה להימנע משכרות בגלל כבוד השבת!"
