
"הסוד הפנימי של פורים-הריח של הקשר"
השמחה הרגשית מבטאת ידיעה חדשה מחשבה של שלמות השכל והנפש, כאשר אדם יודע שיש לו ממון רב או כאשר נולדת מציאות חדשה.
עוד באתר:
ביום הפורים נודע לעם ישראל בידיעה ברורה כי הקדוש ברוך הוא מציל אותם מכל מצב גם לאחר חטאים וגזירות קשות ובכל מציאות שתהיינה.
האר"י הקדוש מחלק את י"ב חודשי השנה לאברי האדם העיקריים: האף-החוטם הוא כנגד חודש אדר, החוטם שדרכו מוחש חוש הריח הוא מסמל את חודש אדר.
הריח מסמל את חוש הזך הטהור והרוחני, חוש הריח אינו מעורב בחוש גשמי כפי חוש הטעם או הדיבור הנעשים על ידי פעולת איברי הגוף כמו גם חוש השמיעה התלוי בכח הדיבור.
בסעודת אחשוורוש חטאו בני ישראל בחטא האכילה בדיוק כמו שהאדם הראשון חטא בחטא האכילה ומראה העיניים בעץ הדעת, כל החושים נטמאו בחטא אדם הראשון מלבד חוש הריח שנשאר זך וטהור.
הריח נשמר מכל משמר של חטא ועוון וגם כאשר אוכלים מסעודת אחשוורוש וחוטאים בחטא האכילה עדיין נשמר קשר של קדושה שלא ייפגם דרך הנשמה שמתבטאת בחוש הריח.
לכן מרדכי ואסתר נקראו על שמות מיני בשמים: אסתר-הדסה, מרדכי-בשמים מור דרור ומתרגם האונקלוס מרי-דכי, הצדיקים שומרים על עצמם ועל הברית בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל לבל תופר ובל תחסר אפילו לא בחלקיק קטן.
הריח מסמל את המקום הקדוש הזך והטהור כפי שהנשמה זכה וטהורה, הריח מסמל את הברית המוחלטת הנצחית והבלתי מעוררת גם לא על ידי חטא, בנינו לבין אבינו שבשמים, בכל מצב גם בחטא שגורר עונש חמור קיימת הברית ועל כך בדיוק אנחנו מרבים בשמחה ביום הפורים: בכל מצב ה' יתברך עמנו ואיתנו.
הידיעה כי יש ברית רוחנית ומקום מיוחד של קשר בל ינותק וחסין מכל פגיעה בנינו לבין הקדוש ברוך הוא היא היא זאת שוגרמת לשמחה לפרוץ גבולות.
נכתב על פי משנתו של הבני ישכר על ימי הפורים מאמר ד