רבי ר' מיילך ופרשת פרה: הפלייליסט לשבת

פורים כבר מאחורינו וסוף סוף אפשר לחזור ולשמוע שירים ולא רעשים וטראנסים למיניהם, מי שפיספס את הפלייליסט של שבוע שעבר, עדיין אפשר לשמוע את זה כאן.

נתחיל עם קצת אקטואליה:

ערב שבת כא באדר חל היארצייט של הרבי ר' אלימלך מליז'נסק. הרבה יהודים נוסעים לפולין להתפלל ליד הקבר של הרבי ר' מיילך. ליפא שמעלצער ישיר על כך ומאחל פועל'טס אויס אלעס גוטס.

איך אפשר בלי לשים את השיר שזכה במקום הראשון ובצדק במצעד הייחודי וראשוני מסוגו לבחירת הלחנים הטובים ביותר של המלחין יוסי גרין. אבל לא רק את השיר הזה, שמתי עוד כמה שירים, יש גם שני שירים מתוך התפילה לפני התפילה שחיבר הרבי ר' אלימלך מליז'נסק. השיר 'שנשתוקק' גרסת לייב כמובן וגם השיר הידוע "שיהא הכל נחת רוח אליך" שמבצע עמית ליסטוונד. ולסיום שמתי שיר שהרבי הלחין בעצמו על המילים והשיב לב אבות. לשיר יש גם גרסת קאבר של ליפא שמעלצער אבל אני שמתי גרסה יותר ישנה מתוך אלבום שהפיק רבי חיים בנט של שירים של הרבי ר'מיילך. מי שמבצע שם את השיר הוא ר' אברהם קורניק והילד הפלא מאיר ברמן.

בשבת חל היארצייט של המלחין רבי משה גאלדמאן ע"ה. ובגלל שלצערי הרב לא משמיעים מספיק את השירים שלו ברדיו, אני מרגיש חובה לשים כמה שיותר מהשירים שלו והשבוע בחרתי בשלושה שירים. השיר הראשון הוא שיר עתיק עדיין בעיבודו של ישראל לאם 'שבענו מטובך'. (אגב חלק מהמילים וטהר ליבנו גם קשור לפרשת פרה – טהרה) בסוף הפלייליסט במסגרת של "שיר לכבוד שבת" נשמע עוד שני שירים.

ניגש לפרשת השבוע:

הבעל הטורים אומר לנו בתחילת הפרשה מדוע סמך משה רבינו את עניין פרשת השבת שנמצאת בתחילת פרשתינו פרשת ויקהל לסוף פרשת כי תישא שם מוזכר עניין של קרינת אור פניו של משה רבינו אומר בעל הטורים לומר לנו שאינו דומה אור הפנים שקורן בשבת לקרינת עור הפנים שקורנת בשאר ימות השבוע. והנה בפסוק כתוב לנו ואלה הדברים דברים זה לשון רבים אבל הפסוק מסיים עם מצווה אחת אם פתחנו ואמרנו אלה הדברים צריך לציין עוד ועוד דברים למה מסתפק הפסוק בעניין רק של שבת של מצוה אחת, מובא בספר אור החמה שמרמז למה שגם מופיע בזוהר הקדוש בפרשת יתרו מי ששומר שבת כאילו מקיים את כל התורה כולה כפי שישראל וויליגר שר בשיר עתיק ויפה "דא הוא ירותא לכון מכל העמים אשתמע דמאן דנטיר שבת כמאן דנטיר אורייתא כולה".

—

פסוק ב' בפרשה ששת הימים תעשה מלאכה מה זה מלאכה וכי המלאכה נעשית מעצמה הרי צריך לעשות אותה ולמה יש צורך להזכיר את ששת הימים דווקא שבהם עושים את המלאכה יש פה ביאור יפה בספר אוצרות התורה שמתבסס על ספר אפריון. אדם שאיננו מאמין בכוחו של הקדוש ברוך הוא שהוא זה שזן ומפרנס אותו אלא הוא חושב על כוחי ועוצם ידי שכמה שהוא יעבוד יותר ככה יהיה לו יותר כסף לאדם כזה קשה לשמור את השבת כי לפי מחשבתו בזמן הזה הייתי יכול לעשות כסף אני מפסיד אבל אנחנו שיודעים ומכירים ומרגישים שהכל מאיתו יתברך זה מה שהפסוק בא ללמד אותנו תדע לך שבששת הימים האלה שכל מה שאתה חושב שאתה עושה זה תעשה מלאכה זה אתה לא עושה בעצמך זה הקדוש ברוך הוא שמביא לך את הפרנסה וממילא מי שמבין את זה גם קל לו לשמור את השבת ולחיות על שמירת השבת בכל מצב שהוא מגיע אליו בעולם גם אם יש לו מצוקה כלכלית לא העבודה בשבת היא זו שתפרנס אותו כי הרי אנחנו סומכים אך ורק על השם יתברך שהוא זה שמביא לנו את הברכה ואת הפרנסה כמו שנאמר בפסוק הידוע שאגב יש כאלה שנוהגים לומר את הפסוק הזה אחרי ברכת המזון השלך על השם יהבך והוא יכלכלך נשמע את דדי גראוכר שר את הפסוק הזה.

עוד שיר יש על הפסוק הזה וזה של מיכאל שניצלער ע"ה ששר את זה לגבי זיווגים.

—

ששת ימים תעשה מלאכה: מדוע הפרשה שלנו את עניין השבת ששת ימים תעשה מלאכה לפני כל הציווי של מלאכת המשכן כמעט כל הפרשה עוסקת בעניין הזה של המשכן בדיוק איך לבנות אותו התרומה של עם ישראל את היריעות כל השאר הפירוט שיש לנו בהמשך הפרשה למה שבת קודם לכן אז זה ידוע דברי חז"ל וגם רש"י מביא את זה ללמד אותנו שמלאכת המשכן לא דוחה השבת השבת צריכים לנוח אפילו ממלאכת המשכן.

עוד ביאור מעניין של התפארת שלמה ששבוע הבא חל היארצייט שלו, מדוע הקדימה התורה את עניין שבת לעניין המשכן בפרשתינו והביאור שלו זה על פי הפסוק בחומש דברים השם אלוקינו דובר אלינו בחורב רב לכם שבת בהר וכך מבאר זאת התפארת שלמה אף שבית המקדש חרב בעוונותינו בכל זאת נשארה לנו מצוות שבת כפי שמופיע כאן בפסוק אותיות 'שבת בהר' כי אומנם אין לנו את מצוות הרגלים לעלות לבית המקדש חסר לנו גם את עניין הקורבנות אבל שבת היא גבוהה מעל זה ועומדת גם בזמן הזה שאין לנו את בית המקדש וזה גם בדיוק מה שכתוב בחז"ל בבית מסכת ביצה טז מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושמה שבת המתנה הזו נשארת איתכם תמיד גם לאחר לצערנו הרב כשלא יהיה לכם את המשכן. השיר תנו שבח (בא שבת בא מנוחה) – גדעון לוין ויידל ורדיגר

—

פסוק ג: לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת. אבל בערב שבת מדליקים את הנרות לכבוד שבת. אני רוצה להשלים חובה של פרשת תרומה ולשים שיר מדהים 'אם אתם משמרים נרות של שבת' של ידידי דוד פרלמן.

אוסיף סיפור מדהים על השיר הזה: לוחם צה"ל נפצע קשה בפיגוע ואושפז כשהוא מורדם ומונשם, במשך זמן רב הוא לא הגיב לסובבים, עד שיום אחד השמיעו לו את השיר 'אם אתם משמרים נרות של שבת' והוא הגיב ברפרוף עיניים. התברר שהוא אהב את השיר והם ניגנו לו אותו הרבה. המסר מהסיפור הוא שאני צריך להמשיך לעשות את זה, זה מתנה מהקב"ה נתן לי משהו שעוזר לאחרים, כך כותב פרלמן.

—

הפסוק בפרק לה פסוק לא' כתוב 'וימלא אתו (הכוונה לבצלאל) רוח אלוקים בחכמה בתבונה ובדעת', זה מה שאנחנו מבקשים 3 פעמים ביום בשמונה עשרה. שמתי שני שירים אחד של מיכאל שטרייכר והשני של מקהלת אידיש נחת.

—

בפרק לו פסוק ז והמלאכה הייתה דים לכל המלאכה לעשות אותה והותר לכאורה יש פה סתירה בפסוק הזה כך שואלים המפרשים אם זה הייתה די כלומר די זה מספיק אז מה זה 'והותר' אז איך נשאר די זה אומר שכאילו היה להם מספיק ויותר זה אומר שהיה להם יותר ממספיק שנשאר להם עודף. מבארים כאן שנעשה כאן נס במלאכת המשכן ולא הייתה תרומה אחת שאחד מישראל שתרם שלא התקבלה. התפארת שלמה אומר שכל אחד ואחד מישראל היה מספיק זהב היה עשיר עצום בשביל לתת עוד ועוד בלי הפסקה. ולכאורה כן נשאר מיותר אבל נעשה פה נס שממש המועט החזיק את הרבים בכדי שלא יהיה לאף אחד מישראל איזה שהוא צער על כך שלא השתמשו בתרומה שלו נעשה כאן נס המועט החזיק את הרבים הברכה היא זו ששרתה על המשכן ועל כל מי שנדב לו כמו שאומר לנו הפסוק והריקות לכם ברכה עד בלי די. שמתי רק ביצוע אחד וזה של מיכאל שניצלער בלחנו של יוסי גרין למרות שיש עוד המון ביצועים על הפסוק הזה אבל בעוד שבועיים יהיה לי הזדמנות נוספת לשים עוד ביצועים. (שווה לחכות)

—

פרשת פרה:

בתורה אנחנו תמיד לומדים את העניין של טהרה. כמו פרה אדומה ועוד ועוד. בכל מקום יש מקוואות לטהרה. בזמן הבית הלכו למקוה מיוחדת עם הפרדה מיוחד נכנסים בצד אחד ובצד השני יוצאים טהור. עדיין יכולים קצת לראות את זה ליד הכותל הדרומי. אני בטוח שכולכם מכירים את המשנה הידוע "אמר רבי עקיבא וכו' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל." ואם יש לנו מקוה, אז גם יש תקווה כמו ששר לנו יוסף ניוקומב ביחד עם שמילי אונגר (ובסוף השיר נדע האם שמילי הבין את ה'עבודה' של השיר) שמתי עוד שיר של מקוה וזה של ליפא שמעלצער מתוך האלבום בבליפא. בשבת גם מתפללים וטהר לבנו לעבדך באמת, שיר עתיק של מרדכי בן דוד מתוך אלבום Let My People Go

הבית אהרן מקארלין אמר: צריך להאמין שכשם שבני ישראל הטהרו בזמן ההוא עם אפר הפרה להקרבת הפסח כך כל אחד ואחד גם בזמנינו יטהר בקריאת פרשת פרה. ומתפללים ומקווים שנזכה כבר השנה להיטהר עם אפר של פרה אדומה ונזכה להקריב את קרבן הפסח בבית המקדש השלישי אמן.

שיר/ים לכבוד שבת:

כפי שהזכרתי שבשבת חל היארציייט של המלחין רבי משה גאלדמאן ע"ה

השיר הראשון: 'צור כל העולמים' מהברכות אחרי ההפטרה מתוך האלבום הכי אהוב עלי של קעמפ שלווה 'חזק'. העיבוד כמובן של משה לאופר שעיבד כמעט כל האלבומים של קעמפ שלווה.

השיר השני: 'ברוך קל עליון' שלכאורה הלחן הכי מפורסם שלו שכמעט אין אחד שלא מכיר את השיר הזה אבל אני בכוונה לא שמתי הגרסה המקורי של קעמפ שלווה. אני חושב שכולכם יודעים איך שאני תמיד מזכיר את הנושא של אחדות, בגלל זה שמתי את הגרסת האחדות של יצחק מאיר בהברה אשכנזית ביחד עם השדרן החסידי יוסי גיל. אני זוכר כשהגרסה הזה יצא, כולם בתעשיית המוזיקה קיים את "כאשר עשה להם יוסי" כל השנים עם הפרשנות שלו על השירים שלהם ונתנו את הפרשנות שלהם.