הממשלה דנה בפיטורי ראש השב"כ – שבחר לא להגיע לישיבה

הממשלה מתכנסת לישיבה מיוחדת שבמרכזה דיון בהפסקת כהונתו של ראש השב"כ רונן בר. על אף שבר הוזמן לישיבה כדי להציג את עמדתו, הוא בחר שלא להגיע ותחת זאת שיגר לשרים מכתב חריף ומפורט בו טען כי מדובר ב"ישיבה שכונסה בבהילות, בניגוד לכל כלל משפטי בסיסי העוסק בזכות השימוע ובניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה".

בר, המשרת מעל 35 שנים בשירות הביטחון, הסביר במכתבו כי החלטתו להיעדר מהישיבה נובעת מכך ש"מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים". לטענתו, הצעת ההחלטה "כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות" וללא דוגמאות קונקרטיות שיאפשרו לו להגיב באופן מהותי.

בהצעת ההחלטה שהונחה בפני השרים, פירט ראש הממשלה בנימין נתניהו שורת נימוקים להדחה, ביניהם "חוסר אמון מקצועי ואישי מתמשך", "תפיסה ביטחונית שגויה מן היסוד" ו"אי-הבנת משמעות הכפיפות של השירות לדרג המדיני".

עוד באתר:

חסדי ה'

סוף טוב לחיפושים: נמצא הילד שנעדר בצפת

אבי יעקב

פרס כספי ללוכד

קופץ מהגג ונמלט: ה-FBI חושף את תיעוד הרוצח של קירק

פנחס בן זיו

בוגר 'הקול החדש'

זאבי קמיאנסקי בסינגל קליפ חדש • לדחוף חזק

אליעזר חסיד

צפו בתיעוד היירוט

שוב זה קורה: כטב"ם חדר מדרום, שיבושים בנמל התעופה

קובי פינקלר

במכתבו הארוך, טען בר כי הטענות "מופרכות" ואינן אלא "מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות". הוא הדגיש כי ישנם שני נושאים רגישים שהוא רואה בהם קשר להדחתו:

ראשית, בר הזכיר את "החקירה המורכבת בעלת חשיבות רבה העוסקת במעורבות של קטאר בלשכת ראש הממשלה", וטען כי "פיטורי ראש השירות בשעה זו ביוזמת ראש הממשלה מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצוייה המיטבי של החקירה".

שנית, בר ציין את "הצורך הביטחוני בקיומה של בדיקה מקיפה, עמוקה ובלתי תלויה באשר לאירועי 7 באוקטובר והמהלכים שקדמו להם", וטען כי הדבר "הנרמז בהצעת ההחלטה כטעם להפסקת כהונתו".

בנוגע לטענה בדבר חוסר אמון בנושא החטופים, טען בר כי "עסקת שחרור החטופים אשר מומשה לאחרונה באה אל העולם נוכח פעילות ייחודית שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה… ואושרה בתמיכתו". הוא הוסיף כי "הרחקת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המו"מ פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים".

בשל מחאה שהתקיימה מחוץ למשרד ראש הממשלה, הישיבה החלה באיחור כאשר שרים רבים התקשו להגיע בזמן. השרים הראשונים שהצליחו להגיע היו ישראל כ"ץ ואיתמר בן גביר. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נכחה אף היא בישיבה.

טרם הישיבה, התפתח עימות משפטי כאשר מזכיר הממשלה יוסי פוקס שלח מכתב תגובה למשנה ליועצת המשפטית, בו טען כי היועמ"שית חורגת מסמכותה בהתערבותה בנושא.

לפי הצעת ההחלטה, החלטת הפיטורין תיכנס לתוקף רק ב-20 באפריל, כדי לאפשר חפיפה מסודרת וכדי למנוע ואקום בתפקיד רגיש זה.